דף הבית  מי אנחנו  שאלות ותשובות  סדנאות  רשימת קבוצות  מגזין  צור קשר  מאמרים  תוכניות הכשרה
מאמרים >טיפול קבוצתי- פסיכודרמה

טיפול קבוצתי- פסיכודרמה

הפסיכודרמה היא שיטת פעולה של פסיכותרפיה קבוצתית, אשר נוצרה ופותחה על ידי יעקב לוי מורנו (1974-1889). המונח "פסיכודרמה" מורכב ורב פנים. מבחינה מילולית המילה "drama" (דרמה) היא תעתיק של מילה יוונית שפירושה פעולה, והמילה psycho היא הנפש. מכאן,לפי מורנו, הפסיכודרמה היא "דבר שנעשה לנפש ועם הנפש, הנפש בפעולה" Moreno,1985)).              

מורנו, אבי תורת הפסיכודרמה, פיתח והציע את שיטת הטיפול שלו כמעט במקביל לתקופת הצגת הפסיכואנליזה על ידי פרויד. בניגוד לשיטה של פרויד, מורנו הציע בשיטתו לגרום למטופל להיות מעורב באופן פעיל בתהליך השיקום של עצמו, להיות תלוי כמה שפחות במטפל ולהעביר את זירת הפעולה הטיפולית מן הספה אל הבמה. בבמה זו (לעתים במה מטאפורית ולעתים אמיתית) משחזר ומתעמת המטופל עם רגעים ומצבים חשובים בחייו, כאשר הוא מוקף במטפל ובקבוצה אמפאטית ותומכת שמסייעים לו לחוות אותם מחדש. הפסיכודרמה מבקשת לעזור לאדם לברר את הבעיות הקונפליקטואליות שלו, להתבונן בעולם הפנימי שלו ולעבד את התכנים והסודות בעולם זה כפי שהוא עצמו רואה אותם, זאת תוך כדי שימוש בכלים מעולם התיאטרון. (בר, 1993).

הפסיכודרמה מערבת את המשתתפים במידה רבה, עד כדי איבוד מנגנוני ההגנה, ומאפשרת להם להיפתח ובדרך ספונטנית להתמודד עם בעיות של ההווה עם ציפיות לעתיד או בעיות מהעבר. שיטת טיפול זו המדגישה התנסות וחוויה מביאה את האדם לפעול בו זמנית באמצעות הכרה, פעולות וביטוי רגשי. ההתנסות הבו זמנית מעניקה לאדם הזדמנות להתחבר מחדש לכוחותיו ולפוטנציאל הגלום בו וסיכוי גדול יותר לעורר ספונטניות. המשתתפים בטיפול הפסיכודרמטי משחזרים מצבים שונים מחייהם, רצונות, צרכים, ותקוות בדרך של פעולה, וכך נוצר תהליך טבעי של לימוד ושינוי. במסגרת טיפול זו בודקים יחסין בין אישיים ובעיות אמוציונאליות בטכניקות פסיכו דרמטיות כגון חילוף תפקידים ,בדגש על יצירת סביבה בטוחה ומכילה. (פרידמן וג'רפי, 2009)  לפי הפסיכודרמה הקלאסית של מורנו ישנם חמישה מרכיבים המהווים את יסודות הפסיכודרמה ולוקחים חלק בטיפול הפסיכו דרמטי:                                                             

המרכיב הראשון הוא הבמאי,הנקרא גם תרפיסט או מנחה. למנחה חייב להיות ידע ואימון והוא חייב להיות מורשה. המנחה בוחר את "השחקן הראשי" או עוזר לו להיבחר ומעודד אותו להיחשף ולהיות במרכז הפעילות. במהלך הטיפול, הבמאי קשוב בניסיון לקלוט כל רמז מילולי או לא מילולי שעולה מהשחקן הראשי ומפעיל טכניקות שונות על מנת לעזור לו להתחמם ולבחור נושא או בעיה ולהציגה לשאר הקבוצה.תפקיד המנחה הוא לנווט את כל מהלך הטיפול לקראת השלבים הבאים ועד לסיום ונעילה אך יחד עם זאת עליו להימנע מלדחוף את השחקן הראשי לכיוון מסוים. לעיתים הבמאי נוקט עמדה מכוונת של "עומד מן הצד" על מנת לאפשר למטופל לנהל את הפסיכודרמה בעצמו. בנוסף, הבמאי צריך להיות מודע גם ליתר הכוחות הפועלים בקבוצה ועליו להיות אחראי ושותף ביצירת אווירת חמימות וקבלה, יוזמה ופתיחות. 
המרכיב השני הוא הפרוטגוניסט,הנקרא גם "השחקן הראשי".הפרוטגוניסט הוא מונח מהטרגדיה היוונית ומשמעו מוכה טירוף, משוגע, ולמעשה זהו השחקן הראשי המעלה אירועים מחייו. השחקן הראשי הוא אחד ממשתפי הקבוצה ההופך בטיפול ספציפי מרכז הפעילות של הקבוצה כולה. בזמן הטיפול השחקן הראשי חי בעולמו ומעלה דמויות וחוויות אמיתיות בעוצמה רבה באמצעות טכניקות שונות המיועדות לכך. בעזרת הבמאי הוא מנחה את הפעילות כולה, וכך נפגש עם הדמויות המעורבות בקונפליקטים שלו.
המרכיב השלישי הוא האני המסייע. אלו חברי הקבוצה המציגים תפקידים מתוך עולמו של הפרוטגוניסט. האני המסייע יכול היות כל אחד מחברי הקבוצה פרט לשחקן הראשי ולמנחה ובחירתו נעשית על ידם. לעיתים עשויה הקבוצה להציע מישהו מבין חבריה או שאחד מהם יכול להתנדב. בתפקיד זה מתבצע מילוי מדויק של הוראות הפרוטגוניסט והמנחה ובכך עוזר לו לחוות את בעיותיו. האני המסייע יכול לשחק דמויות קרובות כגון: בעל, אישה, ילדים, הורים או דמויות שאינו כה קרובות כגון: חבר, שותף וכו', או דמויות רחוקות כגון: שוטר, שופט, מורה ועוד. בנוסף ניתן גם לייצג דמויות נעדרות ומופשטות כמו מתים, אידיאלים, אלוהים או השטן. כמו כן, ניתן למלא תפקיד של פריטים דוממים כגון: בית, רהיט אשר מהווים משמעות לפרוטגוניסט. הזדהותו של האני המסייע עם הפרוטגוניסט עוזרת רבות לשניהם אך במצב של הזדהות יתר האני המסייע עסוק יותר מדיי בבעיותיו והוא עלול לגרום לפרוטגוניסט לסגת ולהיסגר. בקטגוריה של האני המסייע כלולים תפקידים כגון: האנטגוניסט המסייע-תפקיד ראשי שני והכפיל- אני נוסף.
מרכיב נוסף של יסודות הפסיכודרמה הוא הקהל- חברי הקבוצה. לקבוצה חלק פעיל במהלך הפסיכודרמה היא משמשת מקור למסייעים נוספים ומספקת משוב. כמו כן, הקבוצה ממלאה תפקיד חשוב נוסף שהוא הקהל. הקהל עוזר לפרוטגוניסט להבהיר את תדמיתו בחברה (דעת קהל) באמצעות ביקורת ספונטנית. המשוב בא לידי ביטוי על- ידי תגובות צחוק, קריאות, תנועות וכיוצא בזאת. הקהל כקבוצה מוכן לקבל את הפרט קבלה מלאה וזה משמש בסיס טיפולי. ייתכן, במקרים מסוימים שעבור מטופל זוהי הקבוצה היחידה המקבלת אותו. הטיפול מפתח את תהליך האלטרואיזם שהוא אחד הגורמים החשובים בתרפיה קבוצתית.
המרכיב האחרון הוא הבמה שהיא מקום ההתרחשות של הטיפול. עם עלייתם לבמה נכנסים משתתפי הקבוצה לעולם הפסיכו דרמטי. המטופל העומד על הבמה מתחיל לחיות את האירוע שלו ובזכות המקום המיוחד חש ברשות הניתנת לו לפרוק מתחים המקשים עליו לפעול. עם התחלת הפעולה על הבמה האירוע הופך להיות פרק מחייו של השחקן הראשי על כל הדמויות והאביזרים הנלווים. הבמה יכולה להיות אמיתית פיזית או מטפורית. בפסיכודרמה הקלאסית האופיינית ישנם שלושה שלבים התפתחותיים חשובים במהלך הטיפול. השלב הראשון הוא שלב החימום (warm-up). זהו השלב שבו מתחילה כל פגישה ובו הקבוצה מכינה את עצמה לפעולה. חברי הקבוצה מתחממים זה לקראת זה יחד עם המנחה ובמהלך פעולת החימום נבחר הפרוטגוניסט. החימום יכול להיעשות בדרך של שיחה ודיון או מתרגילי חימום ומשחקי חימום. 
השלב השני הוא שלב הפעולה (action) המתרחש עם עלייתו של הפרוטגוניסט אל הבמה או אל שטח הפעולה. הפרוטגוניסט מציג מצב בעייתי ומגיע לקתרזיס או לתובנה וניתן לציין למידה חדשה. לפי מורנו הקתרזיס המושג בפסיכו דרמה הוא קתרזיס של אינטגרציה אשר נותנת לפרוטגוניסט הזדמנות למצוא את עצמו ובכל להשיג תחושת כוח ורווחה. הקתרזיס הוא שיא הריגוש. לא פעם הפרוטגוניסט מגלה התנגדות כלפיו זאת משום שהוא עומד לוותר על מנגנוני ההגנה שלו.
השלב השלישי הוא שלב השיתוף (sharing) והנעילה (closure). בשלב זה חוזר הפרוטגוניסט אל הקבוצה לאחר התקררות , שחרור מתפקידו וחזרתו למציאות. לחברי הקבוצה ניתנת הזמנות "לשחרר" קתרזיס של צופים ולשתף ברגשותיהם, לתמוך בפרוטגוניסט ולבטא הזדהות שלהם עם בעיותיו. בכל אחד מחברי הקבוצה חל תהליך התרפויטי בעקבות האזנה לאחרים ושיתוף. מבחינתו של הפרוטגוניסט החזרה טעונה בגודש רגשות עצום והוא עשוי לשווע לקבלת תמיכה חום ואהבה לאחר שמסר את כל כולו לחברי הקבוצה. הקתרזיס הקבוצתי ימנע ממנו לחוש עצמו פגיע ובודד. מבחינתו של הבמאי השיתוף מחזק את הבנתו על הפרוטגוניסט ועל הקבוצה וחבריה ועוזרת לו להגיע להנחה דיאגנוסטית. כדי לסיים את הטיפול על הבמאי לציין נקודות מרכזיות שעלו בפגישה או לשרטט קווים כלליים לפגישה הבאה. (נהרין, 1985)
 
השיטה הפסיכו דרמטית מתאימה למגוון האוכלוסיות ופרקטית כמעט כלפי כולם. פסיכודרמה יכולה לשמש ככלי טיפול בעבודה עם הדור השלישי. ישנם קשישים הנושאים עימם סיפורי עבר אשר לא העזו לשתף מחמת הבושה, הכאב והתסכול. הפסיכודרמה מאפשרת לקשיש לעבד את סיפורי העבר באמצעות שחזור וסצנות תיקון. על אף מגבלותיו הפיזיות או המנטאליות של הקשיש מתאפשרת לו ההזדמנות להביע את עצמו רגשית ולטפל בקונפליקטים לא פתורים מהעבר. הפעילות מעניקה הזדמנות להתחבר מחדש לכוחות ולפוטנציאל הגלומים באדם ותורמת לתחושת העצמה ואנרגיית החיים (פרידמן וג'רפי,2009).
בנוסף, הפסיכודרמה משמשת לטיפול בבעלי מוגבלויות כגון מטופלים חירשים-עיוורים. שיטת התקשורת עם אנשים חירשים-עיוורים היא באמצעות שפת הסימנים במגע. מורנו, בהתייחסו לפסיכודרמה עם אנשים עיוורים הציע להקצות לכל אדם עיוור אגו מסייע, אשר יחזיק בידו של העיוור, ינוע איתו במרחב כאילו הם היו אחד ויהיה כפילו. המשתתפים בקבוצה מסוג זה מוצאים בה מקור של תמיכה שייכות והזדהות. היא מסייעת להם לעבד את תהליך "חוויות הנכות" ותורמת ליכולת שלהם להתמודד עם המצב. בעלי המוגבלויות חשים כמו אנשים רגילים שמדברים בקבוצה ב"הרבה עיניים" ולא בארבע בלבד (שמש וליפשיץ, 2004).
הטיפול הפסיכו דרמטי מתאים גם לטיפול בילדים בכל הגילאים. הטיפול נתפש על ידם כמשחק תיאטרלי ולרוב יש שיתוף פעולה מלא מצידם. פסיכודרמה מתאימה לבעיות רגשיות והתנהגותיות אשר יכולות להוביל לתסכולים אצל ילדים שמתבטאים בהתנהגות תוקפנית והרסנית, חוסר ביטחון ותקשורת לקויה עם הסביבה. הפסיכודרמה אינה מטפלת בליקויים מולדים ואינה מתאימה לילדים קטנים מאוד שעוד לא הגיעו לרמת ביטוי מילולי מתאימה. בפסיכודרמה עם ילדים אין קהל, הקבוצה כולה משתתפת באופן פעיל בהצגה כאשר לפעמים היא פועלת מסביב למטופל ולפעמים כקבוצות משנה. במקרים מסוימים ניתן לשתף גם את ההורים בטיפול לאחר קבלת אישור מהילד. הטפול מאפשר לילד תחושת ביטחון שחסרה לו "בחוץ". עזיבת הקבוצה בתום הטיפול הוא שלב חשוב שיש לעשותו בזהירות (בר, 1993).
הפסיכודרמה מתאימה למגוון האוכלוסיות והיישום של השיטה ממצה, מאפשר ובעיקר מהנה. 

ביבליוגרפיה:
 
בר, שולמית. (1993). טיפול על הבמה (פסיכודרמה). הורים וילדים 64, 38. 
 
נהרין, אליאב. (1985) במה במקום ספה : פסיכודרמות. תל אביב : צ'ריקובר מוציאים לאור.
 
פרידמן, טלי. ג'רפי, אורה. (2009) פסיכודרמה ככלי טיפול בעבודה עם הדור השלישי. מסר לעניין , 37: 28-29.
 
שמש,רותי. ליפשיץ, יונה. (2004) פסיכודרמה עם מטופלים חירשים עיוורים. חשים: אנשים חרשים עיוורים: עמותת עובדי חינוך ושיקום עיוורים וכבדי ראייה בישראל , 20: .82-86

Google


מאמרים נוספים מתחום קבוצות, טיפול קבוצתי, פסיכודרמה
טיפול קבוצתי- פסיכודרמה/מיטל שוורץ ואורנית לייב
טיפול קבוצתי בפסיכודרמה: ראיון עם אסתי אבנון/ד"ר אסתי אבנון
עבודה קבוצתית עם ילדים/שרה גוברין
ד"ר חיים ויינברג: טיפול קבוצתי במזרח הרחוק |/ד"ר חיים וינברג
טיפול בו- זמני, העברה נגדית והשלישי האנליטי/
טיפול קבוצתי: קבוצות תמיכה להורים לילדים אוטיסטים/קארין שיטרית וסיון מייזלס
אנליזה קבוצתית: על "הקבוצה השנייה", "הקבוצה שליד"/ליאת אריאל, אורי לוין
היכל המראות - טיפול קבוצתי/סוזי שושני, מרים ברגר
מיניות ומגדר בקבוצה אנליטית/ברכה הדר
קבוצות תמיכה לחולי סרטן - סיכום ממצאים/מיכל מועלם
פסיכודרמה וביבליותרפיה/ד"ר יהודית ריבקו
תרפיה קבוצתית - היבטים הסטוריים/מיכל מועלם


קבוצה טיפולית |  פסיכודרמה |  הנחיית קבוצות  |  פסיכודרמה לילדים |  קבוצה | 
?Google+??