דף הבית  מי אנחנו  שאלות ותשובות  סדנאות  רשימת קבוצות  מגזין  צור קשר  מאמרים  תוכניות הכשרה
מאמרים >קבוצה טיפולית לילדים - כשלם חי (וגם בועט לפעמים) /

קבוצה טיפולית לילדים - כשלם חי (וגם בועט לפעמים) /

 >>הצטרפו לטיפול קבוצתי !!!

  >>פסיכולוגים מומלצים במכון טמיר לטיפול פסיכולוגי

קבוצה טיפולית לילדים – כשלם חי (וגם בועט לפעמים) 

בחודש אפריל 2009 היינו אורחות של העמותה הישראלית להנחייה וטיפול קבוצתי. התבקשנו לספר על עבודתנו הטיפולית עם ילדי בית ספר יסודי, וזאת לאחר שפרסמנו על כך מאמר ב"מקבץ" באביב 2008 (*). שלושתנו פסיכולוגיות חינוכיות ואת הטיפול הקבוצתי בילדים עשינו כעובדות של השירות הפסיכולוגי החינוכי בירושלים. את התהליך כולו הניעה צילה, ומספר מכובד של פסיכולוגיות הצטרפו אליה – לבדיקת עמדות אישיות סביב נושא הטיפול, לקריאה של חומר כתוב בנושא, לבניית דרכים לאיתור ילדים.... קבוצת המנחות העתידיות עסקה רבות בהתכוננות ובהכנות, וככל שעסקה בכך יותר, חרדות חברותיה הלכו ועלו, ותחילת העבודה המעשית נדחתה קצת ועוד קצת...
לבסוף השקנו שלוש קבוצות של ילדים. כל קבוצה הונחתה על ידי שני מנחים, בהתאם לסגנונות ולבחירות שלהם. במקביל התקיימה קבוצת מנחות בניהולה של צילה, שבה – כמובן – התרחשו תהליכים קבוצתיים, כמו בספרים: היו חרדות שעלו בצורות שונות והפריעו ל'עבודה', היו התנגדויות למנחה, הייתה קנאה והייתה תחרות, וגם היו תמיכה, ושותפות והתחלקות וחשיבה ותכנון ושמחות ותסכולים על העבודה שבחוץ. העבודה בקבוצת המנחות נמשכה לאורך כל העבודה הטיפולית עם הילדים, והייתה חיונית ביותר עבור המנחות – להתפתחות, לתחזוקה, ללמידה.
בקבוצות הילדים התחוללו סערות, כמו שילדים יודעים. היו אלו ילדים שהוגדרו כ"ילדים עם בעיות בתחום החברתי". הופנו אלינו על ידי צוותי בתי הספר ילדים שהיחסים הבין-אישיים שלהם עם ילדים אחרים היו לקויים: תוקפניים, פוגעניים, מתקשים בהדדיות בריאה, מתרחקים, נמנעים. הילדים היו מכיתות ג-ד. שתיים מן הקבוצות פעלו בתוך מסגרת בית הספר, ואחת מהן פעלה במבנה של השירות הפסיכולוגי, והילדים הובאו אליה על ידי הוריהם.
קבוצה אחת פעלה במהלך שנה שלמה (וגם בשנה שאחריה), קבוצה שנייה פעלה לטווח זמן קצר, שהוגדר מראש – 10 פגישות (לידה מתוכננת!), וקבוצה שלישית – שתוכננה לטווח ארוך – התפרקה לאחר מספר פגישות, מסיבות שונות.
בהרצאה סיפרנו על קבוצת המנחות, סיפרנו על קבוצות הילדים, וסיפרנו על החשיבות התיאורטיות שהינחו אותנו ושגיבשנו במהלך העבודה עם הילדים. התחלנו בדרכנו עם התיאוריה של ביון, שאיפשרה לנו להתבונן בתהליכים בתוך קבוצת המנחות וגם בקבוצות הילדים בהסתכלות קבוצתית. לא היה לנו ניסיון רב בעבודה קבוצתית, והמעבר להתבוננות קבוצתית ולהסתכלות על הקבוצה כשלם היה חיוני לנו. התפיסה הביוניאנית סייעה לנו בכך. עם זאת חיפשנו דרכים נוספות להמשיג את מה שאנחנו חוות ואת מה שמתרחש לנגד עינינו בעבודתנו עם הילדים. והלכנו לחפש....
ומצאנו. מצאנו הסתכלויות שסייעו לנו עוד, ושימשו לנו עוגנים ותמיכות בעבודה השוטפת ובחשיבה על העבודה הקבוצתית עם הילדים. בהרצאה סיפרנו על ההסתכלויות הנוספות על 'הקבוצה כשלם' שאימצנו וניראו לנו מאוד מתאימות להבנת הקבוצות ולעבודה שלנו עם הילדים.
ההסתכלות האחת היא זו שעושה שימוש במושג 'תרבות', וההסתכלות האחרת היא זו העושה שימוש במושגי העצמי: 'עצמי ועצמי קבוצתי'. ההבנה שלקבוצה יש 'עצמי קבוצתי', ושהעצמי הקבוצתי הוא מקור של כוח, של סיפוק צרכי אידיאליזציה, שהוא משמש 'דימוי עצמי אידיאלי' עבור החברים בקבוצה; ההבנה שקבוצה מכילה הזדמנויות רבות ומגוונות לסיפוק צרכי העצמי (השתקפות, אידיאליזציה, תאומות), ולכן היא מקום נכון לגדילה ולהתפתחות ולשיקום – את אלו הצגנו בהרצאה. 
ומושג ה'תרבות' איפשר לנו להתבונן בקבוצה ובמתרחש בה בעוד צורה: האנתרופולוג קליפורד גירץ הגדיר את האדם כ"חיה המצויה בתוך רשת של משמעויות שהוא עצמו טווה" ואת ה'תרבות' הוא הגדיר כ'רשת של משמעויות'. ויניקוט הגדיר 'תרבות' בצורה דומה למשחק - כמרחב מעברי 'שמייצגבצורהסמבולית ופונקציונלית את משחק הגומלין בין נפרדות לבין איחוד'.
ילדים באופן טבעי 'יוצאים' אל ילדים אחרים כחלק מתהליך התפתחות, לאחר גיבוש תפיסות ודפוסים בסיסיים של קשר עם מבוגרים בעיקר. בתוך קבוצת העמיתים, בתוך תרבות העמיתים הטבעית, מתגבשות תפיסות על העצמי, על אחרים, על קשרים עם אחרים ועל היות חלק מחברה – מתפתחות רשתות משמעות אישיות וקבוצתיות. במפגש עם עמיתים, דומים יחסית בשלב ההתפתחות שלהם, ילדים לומדים כללי התנהלות בחברת בני אדם, ומפתחים מיומנויות שישמשו אותם בהמשך דרכם. ילדים שהתפתחות העצמי שלהם לקויה, שמנגנוני האגו שלהם לא התפתחו כראוי, שיחסיהם עם אחרים לקויים, הם ילדים שהפנימו רשת משמעויות לקויה על עצמם, על אחרים ועל קשרים עם אחרים. רשתות אלו הן שמזינות את התרבות של הקבוצה הטיפולית בראשית דרכה.
קבוצה טיפולית היא המקום לייצר 'תרבות עמיתים טיפולית' – תרבות שהמטפלים מסייעים להיווצרותה בדרך התנהלותם ובהתערבויותיהם. התרבות הטיפולית אמורה לייצר בתוך הקבוצה ובתוך חבריה רשתות משמעות חדשות ביחס לעצמי, לאחרים וליחסים עם אחרים. וזו אמורה להיות תוצאת הטיפול הקבוצתי.
תפקידם של המנחים הוא לסייע בייצור רשתות משמעויות חדשות: מ'אחרים הם רעים ומזיקים' אל 'אחרים הם 'שווים', כדאי להיות עימם', מ'צריך להיזהר מאחרים' אל 'להיות עם אחרים מתגמל ומספק', מ'מסוכן להיות עם אחרים' אל 'להיות עם אחרים זו הנאה'. מ'אני לא שווה כלום' אל 'גם בי יש דברים 'שווים'', מ'אחרים לא שווים כלום' אל 'בכל אחד יש משהו 'שווה'.....
תפקידם של המנחים הוא להניע שינוי של התרבות הראשונית של הקבוצה באמצעות תרבות טיפולית שהם מובילים, ואשר מכילה משמעויות שונות לחלוטין בקשר לפרטים בקבוצה, בקשר ליחסים ביניהם ובקשר לקבוצתיות כשלעצמה. ההנחה שלנו היא שכך המנחים מסייעים לשינויים פנימיים בתוך הילדים, בינם לבין עצמם, ובקבוצה ככלל.  והנחה נוספת היא שכתוצאה מתהליך שכזה משתפרים יחסיהם של הילדים עם עמיתיהם גם מחוץ לקבוצה, וחלים שינויים בתפיסתם העצמית ובמנגנוני העצמי שלהם.
על הפרקטיקה של יצירת תרבות טיפולית עלו שאלות רבות מהשומעים בהרצאה. התשובות הן רבות ומגוונות, ומשתנות בהתאם להרכב הקבוצה ודרכי העבודה של המטפלות. ואמנם קבוצות הילדים שהפעלנו היו שונות זו מזה בשני הפרמטרים, אך היכולת שלנו להתייחס לקבוצה כולה כשלם חי, ולראות את שינוי התרבות שלה כמטרה טיפולית סייעו לנו מאוד בהתערבויות השונות שהפעלנו במהלך העבודה עם הילדים.
ובכלל – ההסתכלויות שלנו על הקבוצות השונות כל-כך כשלמים חיים (ובועטים!), בין אם דרך משקפי ביון, בין אם דרך משקפי העצמי הקבוצתי, ובין אם דרך משקפי התרבות הקבוצתית – איפשרו לנו לזהות תהליכים ומהויות דומים גם בקבוצות הילדים וגם בקבוצת המנחות!
 
 
(*) "מקבץ" – כתב העת הישראלי לטיפול קבוצתי, כרך 13, גיליון מס' 1, עמ' 45-66
 

Google


מאמרים נוספים מתחום קבוצות, הנחיית קבוצות, קבוצות ילדים
קבוצה טיפולית לילדים - כשלם חי (וגם בועט לפעמים) //


קבוצה טיפולית |  פסיכודרמה |  הנחיית קבוצות  |  פסיכודרמה לילדים |  קבוצה | 
?Google+??