דף הבית  מי אנחנו  שאלות ותשובות  סדנאות  רשימת קבוצות  מגזין  צור קשר  מאמרים  תוכניות הכשרה
מאמרים >תהליכים קבוצתיים ברשימת דיון באינטרנט

תהליכים קבוצתיים ברשימת דיון באינטרנט

 
תהליכים קבוצתיים ברשימת דיון באינטרנט:
חיים וינברג[1]
התכנית להכשרת מנחים, אונ' ת"א. מכון "תמורות ואנשים".
המאמר פורסם בעברית ב"מיקבץ", כתב העת הישראלי לטיפול קבוצתי, 2001, כרך 6(1), עמ' 19-37.
 
מטרת המאמר היא לזהות תהליכים קבוצתיים ותופעות קבוצתיות ברשימת דיון באינטרנט, ולבחון את הדומה והשונה בינם לבין תהליכים ותופעות שניתן לזהות בקבוצות קטנות ובקבוצות גדולות, בעולם המציאותי הלא- וירטואלי.
 
1.      מבוא: למרות שרבים מבין הפסיכותרפיסטים מכירים בחשיבותו של האינטרנט וערים למהפכה הגדולה שהכניס לחיינו, מעטים ערים למשמעויות הפסיכולוגיות העמוקות של מרחב זה, ועוד פחות יודעים על האפשרות לעשות שימוש מקצועי בכלי זה.
האינטרנט מרושת בקשרים. דוד מישראל כותב לויויאן מניו-זילנד, אינגריד מנורווגיה מחפשת חבר לחיים בדרום אפריקה, סוזן מארה"ב משתתפת בפורום נשים עולמי הדן במעמד האשה, ברייאן מאנגליה מפטפט בצ'אט מיני עם נערה (?) מאי שם לא ידוע, ומרקו מאיטליה משתתף קבוע בקבוצת דיון בינלאומית העוסקת בגננות. כולם יוצרים קשרים וירטואלים, שלעיתים הם משמעותיים ורגשיים ולעיתים עניניים ותכליתיים.
 
האינטרנט הוא מרחב וירטואלי חסר גבולות. זוהי רשת מחשבים המקושרים ביניהם. למעשה באינטרנט יש שני שימושים עיקריים: דליית אינפורמציה באמצעות אתרים (דפי בית), והחלפת אינפורמציה באמצעות דואר אלקטרוני. לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש משמש הדואר האלקטרוני לקשר בין קולגות, החלפת דעות ושיתוף פעולה יעיל.
 
רשימת דיון הינה קבוצה בעלת עניין משותף הדנה בנושא בתחום העניין. כל המעונין להצטרף לרשימה שולח פקודת חתימה לשרת (מחשב מרכזי המסוגל לבצע פקודות אוטומטיות), ומרגע זה ועד שהוא יורד מהרשימה, הוא מקבל את כל ההודעות שחברי הרשימה שולחים לשרת, וכל הודעה שהוא שולח מופצת אוטומטית לכל החברים ברשימה. לכל רשימה יש מנהל המסייע בפתרון בעיות טכניות ובניהול הדיון. יש רשימות בהן המנהל מפקח על המכתבים הנשלחים לרשימה.
 
באינטרנט קיימות רשימות דיון בכל תחום כמעט, החל מ"גינון" וכלה ב"סרטים של וודי אלן". קיימות רשימות רבות בנושאים פסיכולוגים ובריאות הנפש. בשש השנים האחרונות אני מנהל רשימת דיון באינטרנט העוסקת בטיפול קבוצתי (the group psychotherapy discussion list: G-P). רשימת הטיפול הקבוצתי הוקמה ב-1995 עבור אנשי מקצוע המתעניינים ועוסקים בתחום זה. מטרותיה הן לאפשר חילופי דעות בין אנשי מקצוע בתחום זה ולקדם בדרך זו את התחום המקצועי הנ"ל. מספר האנשים ברשימה נע בין 400 ל-500 והם שייכים ל-25-35 מדינות. כ-75% מהם מארצות הברית. כותב המאמר הוא מנהל הרשימה. המכתבים הנשלחים לרשימה אינם תחת פיקוח.
 
למעשה, המנגנון הפסיכולוגי המרכזי הפועל בקשרים ברשת הוא ההשלכה. בהעדר אינפורמציה מספקת אנו משליכים על האחר מעולמנו ומדמיוננו. אנו משלימים פרטים, ממלאים את התמונה ובונים דמות. כל קורא המשתתף בפורום, צ'אט או רשימת דיון, יוצר לעצמו דימוי של המשתתפים הכותבים. הדימוי יכול להיות של גיל, מראה, תכונות, ולעיתים אף של מין (איך נוכל לדעת אם הדמות הקוראת לעצמה "the lonely one" בפורום סקס הינו גבר או אשה?).
 
אם תהליכים פסיכולוגיים בינאישיים קיימים ברשת, מה באשר לתהליכים קבוצתיים? האם ניתן לזהות באינטרנט תהליכים דומים לאלו הקיימים בקבוצות "מהמציאות", ובאופן ספציפי בקבוצות פסיכולוגיות, כמו בטיפול או בעבודה קבוצתית? שאלה זו אינה רק תיאורטית ויש לה השלכות מעשיות החל מהדרך המתאימה לניהול קבוצות דיון וכלה באפשרות לטיפול קבוצתי ברשת האינטרנט.
 
2.      קבוצה גדולה לעומת קבוצה קטנה: מתוך נקודת השקפה פסיכולוגית ניתן לראות באינטרנט מרחב פוטנציאלי (ויניקוט 1987) ענק ללא גבולות. במרחב זה יש מקום למציאות ודמיון, משחק ופנטזיה, קשר וניכור. סולר (1999) תיאר כיצד אנשים המתחברים לסייברספייס (מרחב-על) מתייחסים אליו כאל מרחב פסיכולוגי וחשים (במודע או שלא במודע) שהם נכנסים למקום או מרחב מלא משמעויות ומטרות. רשימת דיון באינטרנט הינה מרחב כזה, אם כי ממוקד יותר,  והתופעות המתרחשות בה מעוררות סקרנות ושאלות רבות.
3.       
השאלה הראשונה שיש לברר היא האם רשימת דיון דומה במהותה לקבוצה גדולה, או שמא התהליכים בה הם אלה שניתן לפגוש בקבוצה קטנה, ואולי מדובר באקווריום בו רק חלק מהחברים משתתפים והשאר צופים בשקט? תשובה על שאלה זו יכולה לסייע בהבנת מהות התהליכים המתרחשים ברשימה.
 
יש פעמים בהם הרשימה דומה יותר לקבוצה גדולה. דוידסון (1998) טוען שכמו בקבוצה גדולה, גם רשימת דיון הינה החברה בכללותה. בעוד שבקבוצה קטנה קיימת אפשרות לשנות את החוויה הנפשית של היחיד תוך לקיחה בחשבון של שאר האנשים בקבוצה ויחסי היחיד איתם, אין כל אפשרות כזו בקבוצה גדולה, ובודאי שלא ברשימת דיון. בקבוצה גדולה קשה ליצור יחסים קרובים בין אנשים ומטרותיה הינן להבין כיצד ניתן להיות שייך ו"אזרח" תוך לקיחת אחריות אישית במצב אנונימי ללא קשר אישי.
 
ברשימת הדיון, כאשר מכתב של היחיד אינו נתקל בתגובה כלשהי, תחושתו היא שקולו הולך לאיבוד בסייברספייס. נראה שתחושת הניכור וההרגשה של "בורג במכונה" עולה כשמתעלמים מדברי היחיד. מצב זה דומה למצב שתיאר טורקה (1975) במאמרו על האיום לזהות בקבוצה הגדולה, וכן על ידי הופר (1997). יש החשים שהקבוצה מתעלמת מהם ונפגעים מכך כאילו נמצאו באולם אחד עם כל הקבוצה ולא זכו למענה. הם עלולים לחוש שמא אינם משמעותיים, ולהגיב בכעס.
 
"I too am impacted when my words seem to vanish into cyberspace, feeling unheard, insignificant, small, etc. I have discovered that when this happens I either shrink away quietly for a while or come back "yelling louder". ( G-P discussion list, November 14, 1998)[2]
 
למעשה ניתן לומר שליחיד קשה למצוא את מקומו הייחודי בקבוצה הגדולה. ההמון חסר הפנים יוצר תחושת ניכור והיחיד חש כמו בורג במערכת הגדולה. מצב זה מעלה חרדה גבוהה וחשש של "איבוד העצמי" בתוך ההמון.
 
"I wonder why I feel this anxiety here - in fact, in relation to this group, I wonder about that a lot. I think it's related to Nancy's observation about having some difficulty finding a place in the group. I, too, have had this experience, along with the sense that there is some banter between the "core" members that I don't understand (thank you Nancy, for putting words to this). It's a feeling of having my nose pressed up against a glass, wanting to be inside but not quite knowing where the door is (and would I have the sense to walk over to it and turn the knob if I did know where it was?) I know myself and groups well enough to know that this is about me much more than it is about the members of the group; nonetheless the fact that this is happening in an electronic group fascinates me." (G-P discussion list, January 08, 1999)
 
דוגמה אחרת למצב הדומה לקבוצה גדולה הוא מספר רב של נושאים העולים במקביל. כמו בקבוצה גדולה בה הנושאים העולים נראים לא תמיד קשורים זה לזה, ויש הרגשה שהאחד לא שומע את השני, כך לעיתים קשה לעקוב אחר נושא אחד בדיוני הקבוצה.
שאלה נוספת הנוגעת לקווי דימיון לקבוצה גדולה מתייחסת לאפשרות כי רשימת דיון יוצרת מצבשל אקווריום (FISH BOWL). אקווריום הינה טכניקה של עבודה בקבוצה בה מספר מצומצם של משתתפים יושבים במעגל ודנים בנושא בעוד ששאר חברי הקבוצה יושבים מחוץ למעגל, אינם משתתפים בדיון וצופים בו בשקט.
 
ברשימת דיון מספר המשתתפים הממוצע בנושא מסוים הוא 10-15 איש. חלקם משתתפים קבועים שניתן לשמוע את קולם בכל נושא. אך כל נושא מעלה למעשה דמויות חדשות המצטרפות ופעילות בדיון סביב הנושא המסוים. כל שאר המשתתפים כאילו צופים במהלך הדיון, ונוכחותם כאילו נעלמת. מכיוון שאין עדות לקיומם, ניתן לשכוח שאנשים נוספים, שאינם באים לידי ביטוי, צופים בכתוב. האם מדובר אם כן באקווריום בו קבוצה קטנה משתתפת בדיון ואחרים אינם מתערבים ורק צופים? לדעתי לא. בקבוצה במציאות הגבולות באקווריום בין פנים וחוץ המעגל הרבה יותר נוקשים, ואילו הגבולות במרחב הוירטואלי הרבה יותר גמישים. ברשימת דיון התנועה אל תוך ואל חוץ "המעגל הפנימי" היא גמישה ביותר ומשתנה תדיר. מי שהיה קודם מחוץ למעגל המתדיינים יכול להצטרף ללא קושי לדיון בכל עת.
 
רשימת דיון, אם כן, הינה קבוצה גדולה המתנהגת כמו קבוצה קטנה. רוב הזמן הרשימה מצליחה לקיים אשליה של קבוצה קטנה, ולהתעלם מההמונים הצופים. ריפא (2000) ספר את מספר התרומות של החברים שהשתתפו בדיון בתקופה של 4 חודשים, מצא שרק 19% מהחברים ברשימה השתתפו בדיון והסיק ש "Although it was a virtual media of contact, the significant web of communication had been developed among a small group which had created a virtual group matrix".
אם רשימת הדיון מתנהגת כקבוצה קטנה, יש מקום לבחון את הדמיון בין תהליכים אופייניים לקבוצה קטנה ולרשימת דיון.
 
4.      חוזה: בד"כ קבוצה פועלת בהתאם לחוזה או הסכם שמוצג ע"י המנחה. החוזה קובע את כללי העבודה ואת הגבולות (זמנים, סודיות וכדו') ובכך מבנה את מסגרת העבודה ויוצר בטחון ראשוני. למעשה ללא חוזה, לא ניתן לדבר על הפרת חוזה, ועל כן האפשרות של המנחה להתייחס להתנהגויות החורגות מההסכם ולפרש אותן איננה קיימת במצב ללא חוזה.
 
ברשימת הדיון לא קיים חוזה ברור דיו. כל משתתף הנרשם לקבוצה מקבל אוטומטית מכתב ברכה המפרט את התכנים ודורש עמידה במספר כללים בסיסיים. הכללים קשורים יותר לשימוש באינטרנט, כמו אי ביצוע פעילות לא חוקית או אי שימוש בקבוצה לצרכים מסחריים. כן מצוינים נושאים אפשריים לדיון ומוזכר הצורך לשמור על סודיות מקצועית בדיונים. עם זאת החוזה פתוח מדי ואינו מבהיר מספיק מה "מותר" ומה "אסור" במהלך ההשתתפות בקבוצה. בודאי יש לכך השפעה על גבולות הפורום, נושא שיידון בהמשך.
 
מפעם לפעם מתעוררות שאלות במהלך הדיונים: האם זו קבוצה טיפולית? האם מכתבים אישיים הנשלחים לרשימה מותרים?לכאורה זוהי תוצאה של חוזה לא מספיק ברור. למעשה ניתן למצוא שאלות כאלו בכל קבוצה גם כשהחוזה מוגדר מספיק.
 
5.    גבולות: האלמנטים הבסיסיים בקבוצה טיפולית יוצרים מספר גבולות חשובים. מקנזי       (1997) מצביע על 7 מבני גבול חשובים: גבולות חיצוניים של הקבוצה, גבולות המנהיגות, גבולות המטפל, הגבולות האישיים של היחיד, גבולות בינאישיים, גבולות פנימיים וגבול תת קבוצות.
 
גבולות בקבוצה מקנים ביטחון ותחושת יציבות, ותורמים לאינטימיות המתפתחת ולאפשרות של המשתתפים לתת אמון ולהיפתח. האינטרנט הינו מרחב וירטואלי חסר גבולות מוגדרים. אין לו התחלה ואין לו סוף. מכאן שגבולות המרחב, הנשמרים היטב בקבוצה מציאותית, מיטשטשים ונעשים חסרי משמעות בסייברספייס. גבולות אחרים שיש להם חשיבות והשומרים על הקבוצה המציאותית הם גבולות הזמן. פגישה מתחילה בזמן נתון ונגמרת בזמן ידוע. כאשר המנחה לא שומר על גבולות הזמן הוא עלול לערער את תחושת הביטחון בקבוצה, והרבה מהתערבויות המנחה ממוקדות בגבולות הזמן, במיוחד אם יש חברים הנוטים לפרוץ גבולות אלו.
 
ברשימת דיון אין משמעות לגבולות הזמן. מאחר והרשימה מבוססת על דואר אלקטרוני, כל אחד יכול לשלוח לקבוצה דואר בזמן מתאים לו ולקבל את הדואר שנשלח ברגע ההתחברות שלו. [3]ניתן לומר שברשימת דיון אין לקבוצה זמן התחלה וזמן סוף, והיא נמשכת ללא גבולות.
 
ניתן היה לצפות שהדבר יכניס בלבול וחוסר יציבות בדיונים ברשימה, כאשר מי שלא התחבר מספר ימים יענה למכתב שכבר מזמן נשכח והדיון יהיה כאוטי. אך אין הדבר כך. נראה שחברי הרשימה מגלים רגישות לזמן ויוצרים לעצמם גבולות זמן הקשורים בתחושה פנימית מתי ניתן עדיין להתייחס לנושא נדון. במידה והנושא איננו במרכז יותר, סביר שלא תהיינה לו תגובות. ייתכן שתכיפות ההתחברות וקריאת המכתבים ברשימה, היא המשפיעה על מידת המעורבות בקבוצה. סביר שלאלה ה"מגיעים" לקבוצה לעיתים רחוקות, יש יותר סיכוי להיות בעמדת "אורבן" (LURKER). במובן הזה, הקבוצה היא קבוצה פתוחה, המאפשרת גמישות רבה מבחינת נוכחות החברים ותדירות השתתפותם. העובדה שניתן לכתוב לרשימה בזמן המתאים לי מפחיתה את תחושת הלחץ הקיימת בקבוצה רגילה ומאפשרת כתיבה רפלקטיבית יותר.
 
גבולות אחרים שעליהם ניתן לשמור אף ביתר קפידה מאשר במציאות, הינם גבולות העצמי. הישיבה בחדר הפרטי, מבלי לראות את האחרים, לבוש בצורה לא פורמלית (ואף בבגד לשינה), נותנת תחושה של הגנה ושל שליטה רבה יותר במידת החשיפה. דווקא מאחר והתחושה היא של בחירה רבה במידה שבה אני מוכן לשתף את הקבוצה, יש באפשרות הכותב לכתוב הרבה דברים אישיים על עצמו כאשר האווירה הכללית בקבוצה היא של קבלה.
 
הנה מכתב מחבר קבוצה המתייחס לנושא זה:
 
      “One thing I am aware of in my participation in this group--I am often in a far more casual state than when I am at work, or in a therapy group. Nowhere else can I participate in a group while dressed in torn sweats, or even less. Sometimes sipping a glass of wine. I suspect my casual demeanor, while not evident to readers, might impact my posts.
Should there be a dress code and sobriety requirement for cyber participants? J
(G-P discussion list,
September 16, 1998).
 
 
 1.4.        קשר מחוץ לקבוצה: בקבוצה טיפולית קיימת לרוב המלצה לא ליצור קשרים חברתיים מחוץ לקבוצה. המטרה היא שהעבודה הטיפולית תיעשה בתוך הקבוצה וקשרים חוץ-קבוצתיים מפורשים לפעמים כ"התקפה על גבולות הקבוצה". יאלום (1995) טוען שתת קבוצה הנוצרת מחוץ לקבוצה עלולה לקבל קדימות גבוהה יותר מאשר היחסים בקבוצה. גם אם אין הנחייה שלא להתחבר מחוץ לקבוצה, בד"כ מומלץ להביא את הדברים שקורים בחוץ, לתוך הקבוצה ולדון בהם בתוכה.
 
האם ניתן למצוא תהליכים מקבילים לכך ברשימת דיון? בהחלט. חברי הרשימה יכולים להתכתב ביניהם באופן פרטי מחוץ לרשימה. ואכן לא פעם קורה שמישהו הכותב לכל הרשימה מקבל תגובות מחברים לתיבת הדואר הפרטית שלו. להערכתי מדובר בתופעה רחבת היקף, וכך ניתן לדבר על "הקבוצה שמחוץ לקבוצה". לרוב אין הדבר פוגע בלכידות הקבוצתית, אך לעיתים קיימים אירועים שיש להם השפעה על האווירה בקבוצה.
 
ההתקשרות שמחוץ לרשימה מובאת לתשומת ליבם של החברים רק כאשר מישהו מתייחס אליה בגלוי בדיונים הקבוצתיים. דבר זה יכול לקרות כשמישהו מקבל מכתבים מעליבים באופן פרטי ומבקש ליידע את כל הרשימה בכך, או כשמישהו מציע שמכתב הנשלח באופן פרטי יופץ לכל חברי הרשימה.
 
ההתייחסות למכתבים הפרטיים ע"י חברי הרשימה מגוונת. יש הרואים בהתכתבות כזו איום על הרשימה. האיום אכן קיים רק במידה ונוצרות תת-קבוצות מוגדרות העלולות לפצל את הרשימה וליצור ניגודי אינטרסים ביניהן. יש המגיבים לתופעה זו בתחושת EXCLUSION, כאילו אינם חשובים מספיק כדי שיוזמנו לקחת חלק בדיונים. כאשר מישהו מדווח על מכתבים פרטיים פוגעים, הקבוצה מתגייסת כדי להביא מכתבים אלו לדיון ציבורי.
 
אפשרות אחרת ליצירת קבוצה שמחוץ לקבוצה, היא על ידי מפגשים אמיתיים. מפגשים כאלו בודאי נוצרים ע"י חברים המתגוררים באותה סביבה ושייכים לאותה קהילייה טיפולית. אך בקבוצה של אנשי מקצוע קיימת הזדמנות למפגשים F2F בכנסים מקצועיים ארציים או עולמיים.
 
ברשימת G-P נוצרה מסורת של מפגש בין חברי הרשימה המשתתפים בכנס השנתי של AGPA בארה"ב ובכנסים של הארגון העולמי IAGP. מפגשים אלו יוצרים אימפקט מיוחד בחיי הקבוצה, במיוחד לאור העובדה שהם יזומים ומעודדים ע"י מנהל הרשימה. אמנם המפגשים עולים בקנה אחד עם מטרת הרשימה לטפח קשרים קולגיאלים בינלאומיים, אך ברור שהם מעוררים תגובות רגשיות. אנשים שאינם משתתפים במפגשים מקנאים באינטימיות שנוצרת, מרגישים שהם מוצאים מחוץ למעגל הפנימי ומביעים כעס על כך.   
 
בפעם הראשונה שמפגש כזה ניזום בידי מנהל הרשימה (1996 בניו יורק) הועלתה טענה של קואליציה בין המנחה לבין חלק מחברי הרשימה. הפתרון לבעיית הדחייה היה שחברי הרשימה יקבלו דיווח מלא מהמשתתפים בארוחת הבוקר המסורתית, ומנחה הרשימה אף דאג לכך שהתמונות שצולמו שם יוצגו באינטרנט לצפייה על ידי כולם.
 
2.4. מצטרפים חדשים לקבוצה: כמו בקבוצה מציאותית אנשים חדשים המצטרפים, מתבקשים להציג עצמם לכל הרשימה. בד"כ הצגה כזו מביאה תגובות שונות. לעיתים קבלת פנים חמה, ולעתים העלאת שאלות הקשורות להצגה העצמית. פעמים אחרות, במיוחד כשהחדש מצטרף כשהקבוצה נמצאת בעיצומו של דיון מעניין, יש התעלמות מהמצטרף.
 
גם התנהגותו של המצטרף יכולה להזכיר דפוסי התנהגות אופייניים למצטרפים לקבוצה. יש השותקים ונוכחותם אינה מורגשת כלל. יש המבקשים להכיר קודם את הנורמות וכללי העבודה בקבוצה, ויש כאלה שמיד שולחים את מסריהם לקבוצה, ואף תופסים נפח משמעותי די מהר. כמו בקבוצה רגילה, מצב כזה יכול לקומם חברים ותיקים, החשים שהחדש אינו מכבד את ההיסטוריה והותיקים בקבוצה.
 
3.4.           עזיבת הקבוצה: ניתן לעזוב את רשימת הדיון מבלי שהקבוצה תדע על כך, פשוט על ידי משלוח פקודת SIGN-OFF לשרת. בכך מסתיים הדמיון לקבוצה במציאות מכיוון שלא ניתן לעזוב אותה מבלי שהדבר יזוהה באופן ברור בקבוצה. אמנם ברשימת G-P נעשה ניסיון לעקוף מכשלה זו על ידי בקשה מיוחדת במכתב הפתיחה, שכאשר יגיע הזמן לסיים, מתבקש העוזב להודיע על כך לרשימה ולאפשר לה להיפרד ממנו, אך מספר העושים זאת קטן יחסית. כאשר הדבר נעשה, הוא בד"כ מלווה בביקורת, אכזבה או כעס על תפקוד הקבוצה (כמו בתלונות שיותר מדי זמן מוקדש לעיסוק בנושאים שוליים), ותגובת המשתתפים לכך הינה חריפה. גם כשמישהו עוזב לאחר זמן רב של שהות ברשימה ושמו מוכר לרבים מהחברים, עזיבתו מעוררת תגובות ורגשות רבים, ממש כמו בקבוצה ממשית.
 
הנה דוגמה למכתב עזיבה של חבר בקבוצה:
 Listmates,
A while ago there was some discussion about list members making a brief statement of explanation/farewell before signing off this list.
Even before that discussion I was considering signing off, but it made me more aware of all the people who leave groups and what they take with them - the voice of the non-member.
So, I want to speak with that voice here by saying that I will be signing off on Friday, January 8. If the group had not touched me I would not take the time to write this. And it is not written without ambivalence. While I am probably not as enthusiastic about the way this list has functioned as some other writers have been, I have developed a fondness for its style and for many of the contributors. It would be nice to have you in my non-cyber life. (G-P discussion list,
January 04, 1999)
 
5. נורמות בקבוצה: בקבוצה טיפולית נבנות נורמות הן כתוצאה של ציפיות המשתתפים והן מהכוונות גלויות וסמויות של המנחה ושל חברי קבוצה בעלי השפעה (יאלום 1995). כל רשימת דיון מפתחת לעצמה נורמות משלה, כמו בכל קבוצה בחיים. הנורמות יכולות להתייחס לצורת הכתיבה המקובלת, האווירה המיוחדת בדיונים, כיצד הקבוצה מטפלת בתוקפנות, או מידת התמיכה המשתקפת בתגובות החברים. ישנן רשימות בהן התוקפנות חריפה ומתבטאת בהתקפות על כותבים שדבריהם לא מצאו חן בעיני הקוראים. לאינטרנט ולדואר אלקטרוני יש נורמות משלו. כתיבת דואר אלקטרוני בד"כ פחות רשמית מאשר כתיבת מכתב לעמית למקצוע. מהירות הכתיבה ומיידיות התשובה מחייבים אימוץ כללים חדשים, פחות פורמליים ויותר חבריים וגמישים. כך ייפתח מכתב לקבוצה ב"HELLO LISTMATES" או אף ללא פניה ספציפית. הנורמות המתפתחות בכל קבוצה הן צירוף של אופי הקבוצה, "נורמות הקבוצה" והנורמות המקובלות ברשת האינטרנט.
 
 קבוצת G-P פיתחה נורמות של כבוד וסובלנות לדעות שונות, אולי מכיוון שזה הנוהג בין אנשי מקצוע. מקרים של מתח וקונפליקט נידונו תוך אפשרות לצפות בתהליך ולנסות להבין את מקור הקושי (בין אם ע"י חברי הקבוצה או בעזרת מנהל הרשימה). אווירת התמיכה המיוחדת מתבטאת בהתייחסויות האישיות החמות, שהוזכרו בסעיף הדן בלכידות ושייכות. נורמות של קבלה הדדית מתבטאות גם בתגובות לחברים חדשים שמצטרפים ומציגים את עצמם. לרוב יימצא מישהו שיברך את החדש ויתייחס לדבריו.
 
הנורמות בקבוצה נוצרות בין השאר דרך דיון משותף על דרכי התגובה המתאימות למצבים הנוצרים ברשימה. הנה דוגמה למכתב המתייחס לגבולות ולבעיית הקשר מחוץ לקבוצה (נושא שנדון בסעיף קודם):
 
"I have to disagree that such a reprimanding message would have to be delivered in secrecy, i.e. only between Cora and Frances. I think this situation is quite a common one that we cannot afford to keep it silent. For, imagine receiving such a message secretly.....one would be put in quite an awkward position...if one came out to the group and said this happened it might be like complaining to the headmaster (school theme seems to be quite prominent lately) instead of confronting the attacker. On the other hand, if one kept it silent it would be like being abused and never breathing a word about it". (G-P discussion list, September 12, 1998).
 
1.5. ז'רגון קבוצתי: כמו שבכל טיפול קבוצתי קיימת שפה ייחודית לעולם סגור זה ("התחברתי אליך". "תישאר עם זה"), כך גם באינטרנט קיים סגנון מיוחד של כתיבה ואף מושגים וקיצורים ייחודיים. מושגים כמו LURKER (כינוי לחבר בקבוצת דיון שאינו משתתף באופן פעיל), או FLAME (מצב של התלקחות ויכוח עז בדיון המלווה בהתקפות ואף בגידופים והשמצות). קיצורים כמו LOL (LAUGHING OUT LOUD), FYI  (FOR YOUR INFORMATION), IMO (IN MY OPINION), הינם חלק מעולם האינטרנט ורשימות הדיון.
 
2.5. לכידות ושייכות: יאלום (1995) מייחס חשיבות רבה ללכידות הקבוצתית ומביא עדויות לכך שקבוצות מלוכדות מגיעות לתוצאות טובות יותר (מבחינת השגת מטרותיהן) מאשר קבוצות שרוחן נמוכה. הוא כותב: "group members deeply value the acceptance and support they receive from their therapy group" (עמ' 54).
 
החברים ברשימת הדיון מעורבים בדיונים, עוקבים אחרי הנעשה ומשתתפים בשיחות. חלקם משקיעים זמן רב בכך. הרשימה הופכת במקרים רבים לחלק מהחיים המקצועיים של היחיד. היא מעוררת מחשבות ורגשות אצל המשתתף. החברים חשים חלק מקהילייה מקצועית בעלת נורמות משלה (כפי שתואר בסעיף קודם), התורמת לעבודתם מצד אחד ומחברת אותם בקשר אישי לאנשי מקצוע אחרים בעולם. מתפתחים קשרי חיבה ואכפתיות בין החברים, וניתן למצוא התייחסויות לחיים האישיים, כמו השתתפות בצער עם מות אביו של אחד החברים, ברכות חמות לרגל פתיחת פרקטיקה פרטית (כולל עצות והפניות), או שיתוף הקבוצה ביום הנישואים תוך פתיחת דיון עם דוגמאות אישיות על מה מאפשר נישואים ארוכים.
 
הנה דוגמה למכתב לרשימה המבטא את ההתייחסות לפורום:
 
"Just a few days ago I came to a STARTLING REALIZATION. I read all of the messages faithfully and I have come to the conclusion that I have been considering the list like a real, live group. That is, even though I wasn't speaking up, that you all "knew" I was in the room. Since I could "see" and "hear" all of you (through your posts), I assumed that you were all aware of my presence. That is why I decided to write. I want you to be aware of my presence, even though I am often silent." (G-P discussion list, October 09, 1999)
 
בקבוצה טיפולית הפועלת לאורך זמן, המרחק בין צעירים ומבוגרים, בין אנשים עם מעמד חברתי מבוסס לאנשים בשולי החברה, מצטמצם. ברשימת דיון, מאחר וכל אחד מלכתחילה יכול להצטרף לדיון בין אם הוא בכיר או זוטר, ותיק במקצוע או חדש בו, נוצרת מסגרת שאין בה אפליה ומעמדות בולטים. התוצאה היא שבנושא אחד ניתן לשמוע באופן שוויוני את דעותיהם של התלמידים הנמצאים עדיין באוניברסיטה, ואת כותבי הספרים והמאמרים מהם הם לומדים. יש החותמים על מכתביהם בתואריהם האקדמיים. מפעם לפעם מתעורר דיון בעניין הכותבים החותמים כ-PHD. יש כאלה המגיבים לתארים אלו כמו הקטינו אותם. הדיון מאפשר לבחון מחדש את ההשלכות שחברי הקבוצה עושים אלו על אלו.
 
"As many of those who have been around as long as I have or longer know, I come awake when the threads contain personal reflection, stories, case situations, and practical topics. I shy away from (intimidated) from the more academic, jargons, intellectual subjects. Although the M.D.s and Ph.D's on the forum for the most part "real" people, my lack of degrees (and knowledge of the "published works", reference materials, etc.) causes me to shy away for fear of asking the 'dumb' question'. So, I read these threads, learn much, but often feel alone in the group." (G-P discussion list, November 14, 1998)
 
3.5. הטרוגניות הקבוצה: אחד ממקורות המשיכה של הרשימה הינה היותה רב לאומית ורב גונית. בקבוצה משתתפים אנשי מקצוע מכל העולם. כך נוכל למצוא מטפל מגרינלנד המנחה קבוצות לילדי האסקימוסים, פסיכולוגית מטורקיה העוסקת בנושאי GENDER, פסיכיאטר מנסיכות עומאן הכותב על מנטאליות תרבותית המקשה על טיפול פסיכולוגי וקבוצתי, וכמובן אנשי מקצוע מאנגליה, ארה"ב, קנדה, ניו-זילנד ואוסטרליה. התפלגות המשתתפים לפי ארצות במאי 2000 מצ"ב:
 
There were 401 members from 33 countries.
272 (68%) were from the USA.
20 (4%) were Israelis, and 15 Canadians.
Next came Great Britain (14), Australia (11), Brazil, Finland and New Zealand (6 each).
The full distribution of members by country is:

*  Country
Subscribers
Percentage
*  -------
4
10
*  Argentina
2
0.7
*  Australia
11
2.7
*  Austria
3
0.7
* Azerbaijan
1
0.2
*  Belgium
1
0.2
*  Brazil
6
1.5
*  Canada
15
3.7
*  Denmark
1
0.2
* Egypt
1
0.2
*  Finland
6
1.5
*  France
1
0.2
*  Germany
3
0.7
*  Great Britain
14
3.5
* Greece
1
0.2
*  Greenland
1
0.2
*  Hungary
1
0.2
*  India
1
0.2
*  Ireland
3
0.7
*  Israel
20
4.0
*  Italy
5
1.2
*  Lithuania
1
0.2
* Malta
1
0.2
*  Mexico
1
0.2
*  Netherlands
3
0.7
*  New Zealand
6
1.5
*  Norway
2
0.5
*  Portugal
1
0.2
*  Romania
2
0.5
*  Russian Federation
1
0.2
*  South Africa
2
0.5
*  Spain
2
0.5
*  Sweden
3
0.7
*  Turkey
2
0.5
*  USA
272
68.0
*  Uruguay
1
0.2
 
4.5. תוכן מול תהליך: יאלום (1995) מגדיר את התוכן בקבוצה כ"אופי היחסים בין המשתתפים באינטראקציה" (עמ' 130). רשימת הדיון הוקמה כדי לדון בנושאים מקצועיים הקשורים להנחיית קבוצות. אך תהליכים קבוצתיים מתקיימים בה כל הזמן. מפעם לפעם מופנית תשומת הלב לתהליכים אלו, ואז מוקד הדיון מוסט לכיוון התהליך. מכיוון שברשימה הספציפית הזו משתתפים מנחי קבוצות, יש בידם הכלים המקצועיים לנתח ולבחון את התהליכים המתרחשים בה. המעבר מתוכן לתהליך נעשה במעין מחזוריות, ומעורר בדרך כלל דיון קבוע, כאשר יש אנשים הטוענים שאין זו קבוצה טיפולית ולכן אין זה המקום לבחון את התהליכים הקבוצתיים, ואילו אחרים טוענים שלא ניתן להתעלם מההסתכלות על התהליך מפעם לפעם. הויכוח על המוקד יכול להתלהט, ודומה לויכוח שניתן להיתקל בו בכל קבוצה שיש לה גם מטלה וגם מאפיינים פסיכולוגים. בכל קבוצה עולה השאלה מתי להתמקד במטרה ומתי להתבונן בתהליך. בד"כ הרשימה מקדישה זמן רב לבדיקת מה קורה בתוכה כאשר ברור שמשהו מקשה על תפקוד תקין ועל התמקדות במטרות. המאבק בין שני המוקדים יכול להראות כמו שתי תת-קבוצות הנאבקות על ערכיהן. כך גם בקבוצה רגילה, מאבק בין שתי תת קבוצות יכול להוביל לתחושה שרק אמת אחת קיימת ועליה לנצח.
 
6. שלבים בהתפתחות הקבוצה: רשימת הדיון אינה קבוצה מוגבלת בזמן ולכן יש מקום לפקפק אם קיימים בה שלבי התפתחות מסודרים כמו בקבוצה טיפולית מוגבלת בזמן. נייגל (1996) מזהה 6 שלבים בהתפתחות רשימת דיון: 1. התלהבות ראשונית - אנשים מציגים עצמם ומשתפכים עד כמה נהדר למצוא נשמות קרובות. 2. אבנגליזם - אנשים מתלוננים עד כמה מעט אנשים כותבים לרשימה. 3. צמיחה - יותר ויותר אנשים מצטרפים לרשימה, יותר ויותר נושאים (THREADS) עולים לדיון. 4. קהילייה - הרבה נושאים נידונים, הרבה מידע ועצות מוחלפים, משתתפים עוזרים זה לזה, נוצרות ידידויות, מצטרפים חדשים מתקבלים בסבלנות ובנדיבות לב, כולם חשים בנוח לשאול שאלות. 5. חוסר נוחות עם הגיוון - מספר המכתבים עולה באופן דרמטי, מתחילות תלונות על כך שהרבה מהחומר לא רלבנטי, הרבה כעס ועצבנות מבוטאים. נייגל טוען שסופן של רשימות הדיון או בשלות או סטגנציה. בסטגנציה הרשימה גוועת בגלל דחייה של מצטרפים חדשים, התקפות על כל מי ששואל שאלות "ישנות", כמות התקשורת יורדת והנושאים המעניינים עוברים לתכתובת פרטית. בבשלות ייתכן שמספר אנשים יעזבו, אך הרשימה תנוע בין שלב 4 ל-5 ותמשיך לנצח.
 
 רשימת ה-P-G אכן עברה את רוב השלבים שמתאר נייגל (למעט שלב 2) ונמצאת כיום בשלב הבשלות כשמפעם לפעם עולה חוסר נוחות עקב כמות התעבורה הגדולה של מכתבים. לי יש הרגשה שהתהליכים בקבוצה חוזרים על עצמם בתדירות ניתנת לניבוי, ובכל פעם שיצטרפו חדשים בכמות מספקת יתחדש הדיון סביב שאלות ה-LURKERS, הדיונים המקצועיים מול האישיים והתהליכיים, וכדו'. למעשה יש כאן הד לויכוח העולה בקבוצות פנים מול פנים ביחס לשאלה אם ניתן לתאר את ההתפתחות של הקבוצה/רשימה כהתפתחות ליניארית או כהתפתחות ציקלית. מנק, הופר וויין (1992) דנים ב3- קטגוריות של מודלים להתפתחות הקבוצה: מודלים פרוגרסיביים (לפיהם הקבוצה מציגה בשלות הולכת וגדלה עם הזמן), מודלים ציקלים (בהם ניתן לזהות סידרת ארועים התואמים מודלים אחרים של מעגל החיים) ומודלים לא-סידרתיים (בהם הארועים הינם תוצאה של גורמים מקריים המשנים את מוקד הפעילות הקבוצתית).
 
6.                     תהליכים פסיכולוגים
 
1.7. העברה: כל המחברים העוסקים בטיפול קבוצתי מייחדים סעיפים רבים להעברה בקבוצה (יאלום, 1995, רוטאן וסטון, 1993, פר, 1999). ההעברה בקבוצה קיימת הן ביחס למנחה, הן ביחס לחברים בקבוצה והן ביחס לקבוצה כשלם. למעשה זהו הייחוד של קבוצה המאפשרת מולטי טרנספרנס. מכיוון שהאינטרנט הינו מרחב דל ברמזים אודיו ויזואליים, הדבר מאפשר לעשות השלכות מסיביות ולפרש את כוונות הכותב באופן מאד שונה מכוונתו האמיתית (סולר 1996).
 
מעניין שכותבי המכתבים חשו בבעיה זו ויצרו שפת סימנים מוסכמת המאפשרת לקוראים לדעת מתי כותבים בבדיחות הדעת J. לא תמיד הדבר עוזר למנוע אי הבנות וניתן למצוא תגובות תוקפניות למכתבים שנכתבו ללא כל כוונות התקפה. כל קורא יוצר לעצמו דימוי של המשתתפים הכותבים. הדימוי יכול להיות של גיל, מראה, תכונות, ולעיתים אף של מין (האם MICHAEL ANNE הוא גבר או אשה?). ניתן לפתח יחס אישי לכל אחד מהכותבים הקבועים. תגובה לדוגמה: יש כאלה שכשאני רואה את שמם, אני מיד מוחק את המכתב מכיוון שהם מעצבנים אותי או משעממים אותי תמיד. לחלק מהכותבים ניתן לייחס חוכמה, ניסיון, אימפולסיביות, וכדומה. ההעברה למנחה הקבוצה היא נושא נפרד ונתייחס אליה בניתוח תפקיד המנחה.
 
2.7. רגרסיה: בקבוצות טיפוליות אנו עדים לתהליכים רגרסיבים, הבאים לידי ביטוי בשימוש בהגנות ארכאיות, נסיגה ליחסי אובייקט מוקדמים, ותלות רבה במנחה ובקבוצה. בשלב יצירת הקבוצה, למשל, עמימות המצב יוצרת רגרסיה (רוטאן וסטון, 1993) הגורמת לחברים לפנות למנחה שיציל אותם מחרדת אי הידיעה מה מצופה מהם.
 
הולנד (1995) טען שניתן למצוא עדויות לרגרסיה גם באינטרנט (הולנד מתייחס לכל טווח סוגי התקשורת הקיימים באינטרנט – צ'ט, דוא"ל, רשימות דיון). הוא מנה שלוש תופעות המעידות על כך: תוקפנות פרימיטיבית הבאה לידי ביטוי ב-FLAMES (מלחמת השמצות וחילופי דברים קשים), הטרדה מינית גסה ונדיבות מוגזמת חסרת פרופורציה. אנונימיות הכותב ומיידיות התגובה בדואר האלקטרוני מעודדים תהליכי רגרסיה.
 
3.7. שעיר לעזאזל:
אחד המצבים המסוכנים לקבוצה (המהווה דוגמה לרגרסיה לתוקפנות גולמית) הינו כאשר הקבוצה כולה מוצאת לעצמה שעיר לעזאזל ותוקפת אותו. יאלום (1995) מונה מצב זה בין המצבים המאיימים על שלמות הקבוצה ודורשים התערבות המנחה. גם קורי (1995) מציע שהמנחה יפנה את תשומת לבם של החברים התוקפים לנעשה בתוכם. למעשה זהו מצב בו הקבוצה משליכה על היחיד את הרוע שבתוכה ועל ידי ההתקפה עליו, או הוצאתו מהקבוצה, היא מקווה להיפטר מהחלקים הלא רצויים שבה.
 
גם ברשימת דיון מצב כזה אפשרי, כאשר מישהו "מושך אש" של חברי הקבוצה האחרים על ידי סגנון כתיבה מסוים, או כמות התערבויות רבות, או תגובה קיצונית ומרגיזה. השעיר לעזאזל יכול להיבחר גם בגלל "חולשה" מסוימת שלו (כמו חוסר נסיונו בקבוצות במקרה של G-P). במקרים אלו ניתן למצוא התקפות אימפולסיביות רבות על היחיד, כאילו הרשימה כולה פונה כאיש אחד נגדו. כמעט בכל קבוצה יכולים להיווצר חילוקי דעות, אך בד"כ כשמישהו מותקף, יהיו גם כאלו שייצאו להגנתו. במצב של שעיר לעזאזל קשה למצוא מישהו שייצא להגנת הנתקף. ייתכן שהעובדה שתגובות המותקף אינן נראות לעיין (אם אין הוא כותב שנפגע, למשל) יכולות להגביר את התוקפנות נגדו.
 
4.7. צופים פסיביים: בקבוצה טיפולית המשתתפים השותקים, שאינם משתפים את הקבוצה בחוויותיהם, ונמנעים מלהגיב לאחרים, מעוררים תגובות רגשיות. פר (1999) מזהה מספר סוגים של משתתפים בעייתיים בקבוצה ומונה בתוכם את החבר השותק. בד"כ המשתתפים הפעילים חשים חוסר הוגנות כשמישהו שותק באופן קבוע. יכולות לעלות תחושות של ניצול, כאילו השותקים מציצים בחייהם הפרטיים של האחרים אך לא מוכנים ליחסים הדדיים של שיתוף.
 
 תופעה דומה חוזרת ועולה מדי פעם ברשימת הדיון. מספר רב של רשומים לקבוצה אינם פעילים בה ונשארים קוראים פסיביים של החומר. לכאורה ניתן היה להתעלם מקיומם, שהרי אין הם מהווים כל הפרעה ממשית לזרימת הקומוניקציה. אך אין הדבר כך. הקבוצה חוזרת לדון בהם בכל פעם מחדש באופן עקבי. במיוחד עולה הנושא לאחר שנדון נושא בעל מטענים רגשיים, הגורם למשתתף להרגיש שנחשפו בצורה מסוימת. מצב אחר המעלה את הנושא הוא דיון סוער שמשתתפים בו רק מספר מצומצם של חברים, מה שגורר בסופו של דבר את השאלה היכן האחרים. הדבר יכול לקרות עם הצטרפות חבר חדש לקבוצה, שנכנס לדיון בצורה מסיבית או בעוצמה רבה, ולעתים מערער על הנורמות הקיימות בצורה זו או אחרת. התוצאה היא בדיקה של מצב הקבוצה ובין השאר שאלת הצופים. באינטרנט קיים מושג המתייחס למשתתף לא פעיל ברשימת הדיון והוא מושג ה"אורבן" (LURKER). מושג זה, בשפת היום- יום הוא בעל הקשרים שליליים (תרגום הביטוי באנגלית פירושו: 'אדם חורש רע באפלה', מעניין אגב להתבונן מדוע נבחר דווקא המונח הזה לתאר משתתפים פסיביים ברשימה). מצטרפים חדשים ברשימות שאינם מכירים את המושג מגיבים לשימוש בו באופן קשה (פגיעה, כעס). מפעם לפעם מתחדש הדיון במושג ובתופעה עצמה.
 
8. תפקיד המנחה: האם מנהל הרשימה הוא אדמיניסטרטור? פותר בעיות טכניות? מנהל דיון השם גבולות כשצריך? או אולי מנחה קבוצה שתפקידו לתת אינטרפרטציות על התהליך?
כל מנהל רשימה מפרש את תפקידו באופן שונה. מה שברור שלמשתתפים יש ציפיות מן המנחה הדומות ביותר לציפיות שמפתחים משתתפים ממטפל בקבוצה טיפולית. הדבר בולט במיוחד בזמני מתח ובמצבי משבר בקבוצה. אז עולה השאלה היכן המנחה והציפייה ממנו היא שהוא יגן על הקבוצה או יוציא אותה מהבוץ. גם אם אין הדבר נדון בקבוצה, למנחה יש מעמד מיוחד והוא נתפס כסמכות שיש לכבדה. לתגובה שלו יש מעמד מיוחד והוא יכול לצפות למספר רב של התייחסויות לנושא שעולה מיוזמתו.
לאחר ויכוח חם ברשימה בה הותקפה אחת החברות, הועלתה השאלה היכן המנחה. הנה תגובה לאותה שאלה:
 
     There have been a number of postings lately the topic if where is Haim our leader. I get the notion that like in the book of Genesis since he created the list serve, he therefore is God "the creator" who is our leader and should now come in and tell us whether we have been too mean to Nancy B. or not.
(G-P discussion list, September 16, 1998)

מצב של היווצרות שעיר לעזאזל הוא מהמצבים הנדירים בהם על מנחה הרשימה להתערב למניעת המשך התופעה. כמו כהנחיית קבוצה טיפולית עדיף שההתערבות לא תהייה סמכותית, אלא תצביע על התהליך ותעודד דיון בין החברים על המתרחש בקבוצה. יצירת שעיר לעזאזל מסוכנת לקבוצה ולרשימת דיון. הקבוצה מכחישה את הרסנותה ומשליכה את הרוע על השעיר לעזאזל. אם היא מצליחה להוציא אותו מהקבוצה השאלה שנשארת באויר היא "מי יהיה הקורבן הבא"?
 
על המנחה להיות רגיש במיוחד לאפשרות של תקשורת פרטית איתו מחוץ לרשימה. על יצירת תקשורת כזו אדון בהמשך באופן כללי, אך ברור שיש משמעות מיוחדת לקשר שנוצר עם המנחה מחוץ לקבוצה. המשתתף יכול לראות בזה התייחסות מיוחדת ולהפיק מכך סיפוקים נרציסטים של "ילד נבחר".
 
מעניין גם לבחון את השאלה מדוע החוזה הקבוצתי אינו מוגדר מספיק ומשאיר הרבה שאלות פתוחות. התשובה לכך הינה שכשהקמתי את רשימת הדיון לא שיערתי עד כמה התהליכים בה יהיו דומים לקבוצה טיפולית, ועל כן לא יכולתי לנבא את הצורך בחוזה ברור יותר. כאשר כתבתי את המאמר הנוכחי התפתח תהליך מעניין ברשימה כשהמשתתפים הגיבו, ביקרו, והעירו על רעיונותי. בעקבות הדיון ערכתי שינויים מסויימים בחוזה (מכתב הפתיחה). יחד עם זאת יש לזכור ששינוי החוזה המקורי גם הוא יוצר תהליך לא קל בקבוצה.
 
האם על המנחה לפרש את התהליכים הקבוצתיים? כפי שנאמר בסעיף על תוכן מול תהליך, קיים מאבק בין שתי תת קבוצות על ההתמקדות בתוכן או על חקירת התהליך הקבוצתי. לעניות דעתי, קבוצה המתפקדת באופן תקין צריכה לתת מקום לשתי האפשרויות ולשלב ביניהן, ועל המנחה להתערב כדי לעודד מצב זה. לדעתי במצבים בהם התהליך פוגע במטרת הקבוצה, רצויה התערבות אינטרפרטטיבית של המנחה. כיון שמטרת רשימת G-P היא לדון בנושאים הקשורים בטיפול ועבודה קבוצתית, הרי שבכל פעם שנוצרת סטייה ניכרת מדיון כזה (ובד"כ זו תוצאה של נושאים רגשיים ובינאישיים המעכבים את הדיון), רצוי שהמנחה יתערב. מצב נוסף המחייב התערבות הנחייתית הוא כשיש סכנה ליצירת שעיר לעזאזל (כפי שתואר בסעיף קודם).
 
9. סיכום: מאמר זה הינו אחד מהניסיונות הראשונים, לתאר את שלל התופעות והתהליכים הקבוצתיים המתרחשים ברשימת דיון באינטרנט, מנקודת מבטו של מנחה קבוצות מקצועי. העובדה שברשימת דיון של אנשי מקצוע, שמטרותיה הינן חילופי דעות מקצועיים ולא טיפוליות, ניתן לזהות כ"כ בבירור תהליכים ודינמיקה המתרחשת בקבוצות טיפוליות, מעוררת את השאלה האם ניתן לנהל קבוצה טיפולית באינטרנט, והאם תוצאותיה תהיינה דומות לקבוצה במציאות. למעשה נערך מחקר חלוץ בארץ שהישווה בין קבוצה טיפולית באינטרנט ופנים מול פנים ומצא שיפור קל, לא משמעותי סטיסטית, בשתי הקבוצות במימדים של דימוי עצמי, קשרים חברתיים ותחושת רווחה, מול קבוצת ביקורת (ברק וונדר-שוורץ, 2000). הדיווחים של החברים ברשימת הG-P- על מידת המשמעות שיש לרשימה זו בחייהם המקצועיים והאישיים, מעוררים מחשבה שהאפקט של קבוצה טיפולית שמטרותיה יהיו עבודה על בעיות אישיות ושינוי אישי, תהייה לא פחות אפקטיבית.
 
מקורות
 
Barak, A., & Wander-Schwartz, M. (2000). Empirical Evaluation of Brief Group Therapy, Conducted in an Internet Chat Room. The Journal of Virtual Environments
5. Retrieved March 31, 2000 from the World Wide Web: http://journal.pennmush.org/v5n1/cherapy3.htm
Corey, G. (1995). Group counseling (4th ed.). Pacific Grove: Brooks/Cole.
Davidson, B. (1998). The Internet and the large group. Group Analysis, 31, 457-471.
Fehr, S.S. (1999). Introduction to group therapy: A practical guide.New York: The Haworth Press.
Holland, N.M. (1995). The Internet Regression. Free Associations. Retrieved March 5, 2000 from the World Wide Web: http://www.shef.ac.uk/~psysc/rmy/holland.html
Hopper, E. (1997). Traumatic experience in the unconscious life of groups. Group Analysis, 30, 439-470.
MacKenzie, K.R. (1997). Time managed group psychotherapy: Effective clinical applications.Washington, DC:American Psychiatric Press.
Mennecke, B.E., Hoffer, J.A., & Wynne, B.E. (1992) The Implications of Group Development and History for Group Support System Theory and Practice. Small Group Research, 23(4), 524-572.
Nagel, K. (1996). The Natural Life Cycle of Mailing Lists. Retrieved March 5, 2000 from the World Wide Web: http://www.rider.edu/users/suler/psycyber/lifelist.html
Rippa, B. (2000, August). The group matrix in a global international context. Paper accepted for presentation at the 14th International conference of the IAGP, Jerusalem, Israel.
Rutan, S.J., & Stone, W.N. (1993). Psychodynamic group psychotherapy (2nd ed.). New York: Guilford Press.
Suller, J. (1996). Transference among people online. Retrieved March 5, 2000 from the World Wide Web: http://www.rider.edu/users/suler/psycyber/transference.html
Suller, J. (1999). Cyberspace as psychological space. Retrieved March 5, 2000 from the World Wide Web: http://www.rider.edu/users/suler/psycyber/psychspace.html
Turquet, P. (1975). Threats to identity in the large group. In L. Kreeger (Ed.), The large group: Dynamics and therapy. London: Karnac.
Winnicott, D.W. (1987). The maturational process and the facilitating environment. London: Hogarth Press.
Yalom, I.D. (1995). The theory and practice of group psychotherapy (4th ed.). New York: Basic Bo
 
בואו להתייעץ על טיפול פסיכולוגי באמצעות סקייפ !

[1]זוהי גרסה של מאמר שפורסם באנגלית ב-
Intrnational Journal of Group Psychotherapy, 51 (3), 2001, pp. 361-378.
[2] כל הציטוטים נלקחו באישור מרשימת הדיון על טיפול קבוצתי.
[3] שונה הדבר בקבוצה המבוססת על CHAT, בה המשתתפים נמצאים באופן סימולטני ON-LINE, ויכולים לראות את הנכתב על ידי האחר ברגע שהוא מתקתק על המקלדת שלו.

Google


מאמרים נוספים מתחום קבוצות, קבוצה
בסוד שיח: הדיאלוג על האם לבוא בדיאלוג / טל אלון/
השפעות חיצוניות על התערבויות בקבוצה- 2 / ערן אביב/
הכנס להנחיה וטיפול קבוצתי בשדרות / דר' חיים וינברג/
קבוצה בעת חופשה או חופשה בקבוצה / דר' יהודית ריבקו/ד"ר יהודית ריבקו
בסוד שיח: קבוצת ביניים בכנס שדרות 2008/
טיפול קבוצתי באכילה כפייתית לפי גישת 12 הצעדים/ענבר מאיר וסוניה רנדל
המנחה ההיסטרי והקבוצה ההיסטרית/אריק מוס
טיפול קבוצתי ואתיקה/דר' חיים ויינברג
מאמרים על הנחיה | הנחיית קבוצות | טיפול קבוצתי/מיטב המאמרים על הנחיית קבוצות
הייחוד של עבודה קבוצתית באמנות/דפנה מרקמן סינמנס
טיפול פסיכולוגי אישי או טיפול קבוצתי?/רובי פרידמן
אימון אישי בקבוצה בגישה התייחסותית/כרמלה קיט ומיקי גרבר
טיפול קבוצתי | הלינקים של ביון / חני בירן/חני בירן
זהות ומשמעותה בקבוצות רב-תרבותיות/מיכל מועלם
יעילות של קבוצות הורים/ליאת זלצר
ד"ר חיים ויינברג: טיפול קבוצתי במזרח הרחוק |/ד"ר חיים וינברג
#MR.EXI2T/#MR.EXI2T
ראיון עם ארווין יאלום על טיפול קבוצתי/איתן טמיר
הנחיה משותפת/פפיפר וג'ון אי. ג'ונס
סדנא למנחי קבוצות הורים/
טיפול קבוצתי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) למכורים/איתן אביטל וקרן נורני
תהליכים קבוצתיים ברשימת דיון באינטרנט/ד"ר חיים וינברג
טיפול בו- זמני, העברה נגדית והשלישי האנליטי/
טיפול קבוצתי: קבוצות תמיכה להורים לילדים אוטיסטים/קארין שיטרית וסיון מייזלס
כנס PMI 2009 - הרצאה בנושא הפרויקט כמערכת קבוצתית/
עבודה קבוצתית עם סוסים כמאפשרת צמיחה/טל-לי אביב כהן
הנחיית סדנה לנשים השוקלות אימהות יחידנית/גליה קסלר ורקפת סלע
לגדול במשפחה מכורה: עולמם של ילדי מכורים/רונית שריג אקרט
מודל הקונפליקט המוקדי בטיפול קבוצתי/מיכל מועלם
רשמים מכנס טיפול קבוצתי ברומא / יהושע לביא/יהושע לביא
אנליזה קבוצתית: על "הקבוצה השנייה", "הקבוצה שליד"/ליאת אריאל, אורי לוין
אמהות ובנות: תהליך קבוצתי בשילוב עבודה עם הגוף/ברכה הדר
טיפול משולב/ד"ר חיים וינברג
היכל המראות - טיפול קבוצתי/סוזי שושני, מרים ברגר
תפקיד המנחה בפתרון ההתנגדות בטיפול קבוצתי/לילך ירושלמי דומב
טיפול קבוצתי דינמי למתבגרים צעירים שהוריהם התגרשו/דרור אורן, יעל בר וגילה אליהו
מיניות ומגדר בקבוצה אנליטית/ברכה הדר
קבוצות תמיכה לחולי סרטן - סיכום ממצאים/מיכל מועלם
טיפול קבוצתי: 50 עצות למנחה קבוצת תמיכה/איתן טמיר
פסיכודרמה וביבליותרפיה/ד"ר יהודית ריבקו
הנרטיב האישי והאקזיסטנציאלי בטיפול קבוצתי/יוסי פולק
תרפיה קבוצתית - היבטים הסטוריים/מיכל מועלם
היבטים של הריקות - ניתוח של טיפול קבוצתי/אורי צורף
שאלון הערכה על טיפול קבוצתי/ניר צור
קבוצת תמיכה למתמודדים עם מחלה קשה ואובדן/מרגו הלמן
הנחיית קבוצות: זהות המנחה/ד"ר רובי פרידמן
הנחיית קבוצות מנהלים במסגרת פיתוחי מנהלים והסקרנות/ערן אביב
שילוב רייקי בעבודה קבוצתית/ציון זהבי
טקטיקות השפעה בקבוצה ובצוות/אורי גלוסקינוס ואמיר רוזן
קבוצות תמיכה לנשים בטיפולי פוריות/יערה זיסמן
הבת הבכורה: הנחיית קבוצות זו אחר זו/איילת חיימפור צוקרמן
אלצהיימר בקבוצה: חלומות בטיפול קבוצתי/ד"ר רובי פרידמן


קבוצה טיפולית |  פסיכודרמה |  הנחיית קבוצות  |  פסיכודרמה לילדים |  קבוצה | 
?Google+??