דף הבית  מי אנחנו  שאלות ותשובות  סדנאות  רשימת קבוצות  מגזין  צור קשר  מאמרים  תוכניות הכשרה
מאמרים >הנחיה משותפת

הנחיה משותפת

 

הנחיה משותפת בטיפול קבוצתי 

י. וויליאם פפיפר וג'ון אי. ג'ונס
  
מקובלת עלינו ההנחה שהנחיה משותפת עדיפה על עבודה אישית. במאמר זה ייסקרו היתרונות הבולטים, המגרעות האפשריות וכמה הצעות כיצד לא ליפול בפחים המזדמנים בהנחיה משותפת. דף עזר של הנחיה משותפת המצורף בסוף מאמר זה אמור להדריך לקראת הפקת לקחים מכסימליים מעבודה משותפת.
 
יתרונות
 
אחת הסיבות הטובות ביותר לעבוד עם בן-זוג היא השלמה הדדית בסגנון ההנחיה. אחד המנחים עשוי להתמקד בדינמיקה קבוצתית והאחר - בהיבט האישי. ביחד הם עשויים להשיג התפתחות אישית קבוצתית טובה יותר מאשר לו עבדו כל אחד מהם לחוד.
 
טיפול ברגשות חזקים
בקבוצות של צמיחה אישית קורים לעתים מצבים טעוני רגש ועל המנחה להתמודד אז לא רק עם אנשים הנמצאים בעוררות רגשית גבוהה אלא גם עם “תגובה קבוצתית". אין זה פשוט לעזור לפרט בקבוצה בעל תגובה רגשית עמוקה ובו בזמן לסייע לחברים אחרים בקבוצה לתרגם את החוויה למושגים של לקח אפשרי. במצבים אלו מומלץ תמיד שיהיה מנחה שני. מנחה אחד יכול "לעבוד" עם אדם העובר חוויה רגשית, ואילו האחר דן עם משתתפים אחרים על תגובותיהם למצב.
 
 
התפתחות אישית ומקצועית
 
פיתוח אישי ומקצועי
עבודה משותפת מאפשרת לכל מנחה תמיכה להתפתחותו האישית. הנחית קבוצות הינה לעתים פעילות של בדידות: ההזדמנויות להתפתחות אישית משמעותית של המנחה קטנה עקב המורכבות של תפקידי המנחה. בהכוונה ובהתערבות עם בן זוג, כל אחד מהם יכול לעבוד טוב יותר על התפתחותו האישית תוך המצאו בקבוצה והן מחוצה לה.
יתרון חשוב נוסף בהנחיה משותפת היא ההזדמנות לצמיחה מקצועית. המשתתפים אינם מסוגלים בדרך כלל להציע היזון חוזר משמעותי מספיק לגבי יכולתו המקצועית של המנחה. כאשר המנחים עובדים יחדיו, הם מספקים איש לרעהו מקור עשיר של תגובות מקצועיות. בדרך זו, כל התנסות קבוצתית מהווה תרגול עבור המנחים עצמם.
 
אפקט סינרגטי
הפתגם "טובים השניים מן האחד" הוכיח את תקיפותו המעשית במשימות של חיפוש אחר הסכמה בעת אימונים במעבדה. כאשר אנשים עובדים בצוות, מתפתח לעיתים קרובות אפקט סינרגטי.
פירוש אפקט זה: התוצאה הסופית מעבודת צוות ערכה גדול יותר מאשר סכום של פעילות כל חבר צוות לחוד. הנחיה משותפת אמורה לעודד תוצאות סינרגטיות עקב האינטראקציה האישית והמקצועית הנוצרת תוך עבודה של משימה משותפת.
 
מודל - דגם
צורה אחת של למידה בקבוצות היא שהמשתתפים רואים את המנחים כמודל התנהגותי. עבודה משותפת מספקת שני מודלים של התמודדות עם מצבים ובנוסף - גם מודל של יחסים בין שני בני זוג. האינטראקציה בין שני מנחים מאפשרת למשתתפים לבחון יחסי זוג.
יש סיכוי סביר שהמשתתפים יצליחו להעביר את לקחיהם אל מצבי יומיום שלהם.
 
תלות מקטנת
בעיה החוזרת על עצמה הן בקבוצות לצמיחה אישית והן בקבוצות אחרות היא של תלות במנחה. מנחים המנחים לבדם מספר קבוצות נרתעים לעתים מלעמוד פנים אל פנים בצורה חוזרת ונשנית עם עמותי סמכות ללא פתרון. כאשר יש מנחה - חבר, המנהיגות מתחלקת בין השניים וכך בעיית התלות מתקהה במידה מסויימת.
 
קצב נכון
מנחה יכול להגיע לידי שלווה ביתר קלות אם הוא עובד עם בן זוג. צפיה ומעורבות בפגישות קבוצה דורשת כוחות נפשיים והמנחה לעיתים אינו מסוגל להגיע לידי רגיעה שתאפשר לתהליך להתמשך בכוחות עצמו. מנחים - יחדיו יכולים לבדוק האחד את העתוי של השני ולספק קנה מידה חיוני להתערבות משמעותית.
 
התמקדות חדה
היתרון הסופי הוא, שניתן לחדד בעיות בצורה מדוייקת יותר כאשר שני מנחים מעורבים. למנחים יש בדרך כלל נטיה להתמקד בבעיות ה”אהובות" עליהם, והשתתפות של פרטנר יכולה למתן נטיות אלו.
  
 
מגרעות אפשריות
 
אוריאנטציות שונות
מכל מקום, קיימות מספר סכנות הכרוכות בעבודה עם אדם נוסף. יש להיות ערים לבעיות אפשריות צפויות. אנשים בעלי אוריאנטציות שונות - תאורטיות, טכניות, אישיות - עלולים בקלות לשתק עבודת צוות. דרך משל, קשה לתאר עבודה משותפת של יועץ שעבר השתלמות בשיטה מאוד מובנה יחד עם מנהיג קבוצה הדבק בשיטה מאוד פתוחה. בני זוג כאלו ימצאו עד מהרה שהם עובדים בכיוונים מנוגדים.
 
אנרגיה עודפת
הנחיה משותפת מכלה כוחות נפש. המנחה מתעסק עם התפתחות כל אחד מחברי הקבוצה והקבוצה כיחידה, וגם משקיע מאמצים לפתח ולשמר יחסים שעשויים להיות חיוניים להצלחת הקבוצה. מטרות משנה של העבודה כוללות לא רק התפתחותו האישית והמקצועית של המנחה אלא גם התפתחות יחסיו עם בן זוגו לעבודה.
 
איום ותחרות
שני בעלי מקצוע בתוך קבוצה עלולים להוות יותר איום למשתתפים של הקבוצה מאשר כאשר יש רק בעל מקצוע אחד. חברי הקבוצה עלולים לראות בשני מנחים שני בני ברית, וחוסר וודאותם באשר לקורה ביניהם מחוץ לעת המצאותם בקבוצה, עלולה לעורר חשד וליצור ריחוק ריגשי בין המנחים לבין חברי הקבוצה. שני מנחים עלולים ליהפך לבני תחרות האחד כלפי השני. הם עשויים לדחות לכאורה כל חשד כאילו הם מעוניינים בפופולאריות, אך עלולים ללא כוונה להיות עסוקים במילוי צרכים אחרים מאלו הקשורים ישירות לעבודת ההנחייה.
 
אימון יתר
בהחלט יתכן כי קבוצה המונחית על ידי שני אנשים תקבל "אימון יתר". חשוב להכיר, שגם עודף התערבויות עלול לחבל בתהליך ובלמידה. במיוחד נכון הדבר כאשר המנחים באופן בו זמני מנסים להתייחס ולהנחות משתתף אחד. עזרה של חברי הקבוצה היא מימד חשוב ביותר בצמיחה אישית ופעילות גיבוש הצוות. אחרי תקופת היכרות ראשונית המשתתפים - כמו המנחים עצמם - יכולים ליצור התערבויות משמעותיות. חשוב שהמנחים ידעו לעצור מבעד עצמם כדי לאפשר לתהליכים אלו להתקיים.
נקודות עוורון
לשני מנחים עשויות להיות אותן נקודות עוורון בצפיה בדינמיקה תוך ובין אישית, ויתכן שיתרמו לחיזוק הדדי של חולשותיהם. אם שני המנחים הם דומים בתורותיהם ובטכניקות שלהם, קרוב לוודאי שישימו לב לאותן הנקודות תוך הזנחה או תשומת לב פחותה לנתונים אחרים, וכך ייצרו מצב שהזדמנויות למידה משמעותיות לא תבואנה לידי ביטוי.
 
דגם מטעה
בכל מערכת יחסים בין אנשים תמיד קיימת האפשרות שאנשים יגיבו בהתאם להשערותיהם ולא בהתאם להבנה אחד של השני. זה יכול לקרות גם למנחים במשותף, אם אין ביניהם הבנה ברורה לגבי בעיות שוטפות וצפויות של הקבוצה. במקרה כזה הם יספקו דגם בלתי יעיל לחברי הקבוצה.
כאשר היחסים בין שני מנחים הם מתוחים, משוללי אמון ו/או סגורים, כוח ההדגמה שלהם הוא שלילי. המשתתפים עלולים בטעות להסיק שמה ש"עובד" ביחסים בין אישיים הוא להתנהג באופן המנוגד ישירות לערכים שעליהם מבוססת כל ההנחיה של יחסי אנוש.
 
קצב שונה
מגרעת אפשרית אחרונה היא שקצב התערבותם של המנחים עלול להיות שונה. המנחה שנוהג להגיב בצורה איטית יותר או שמהסס, מתוך ציפיה שהמשתתפים יקחו את האחריות על עצמם ויגיבו, עלול לא לראות בעין יפה בן זוג המגיב מהר יותר.
 
כיצד להמנע מן הסכנות
מנחים השוקלים לעבוד בצוותא עם קבוצה קטנה יכולים לבצע מספר פעילויות שיקטינו את הסכנות הצפויות. צעד ראשון הוא לשוחח על אוריינטאציות והתנסויות במצבים שונים של הקבוצה.
דרך שניה להקטין את הבעיות של עבודה משותפת בלתי יעילה היא לספק היזון חוזר שוטף ותדיר האחד לשני. אין תחליף לתגובה ישרה ואמיתית. כדי לפעול נגד הנטיה לספק לקבוצה אימון יתר ולהתפרץ לתוך הקצב של המנחה השני, יכול להיות לעזר רב לספור עד עשר או עשרים לפני ההתערבות. אם בתוך זמן זה משתתף כלשהו מדבר, יש להתחיל את הספירה מחדש. חשוב ששני מנחים יהיו ישירים הן בהצגת עצמם והן בקבלת היזון חוזר מן המשתתפים. בדרך זו הם יכולים להוריד משקל יתר של נוכחותם המשותפת בקבוצה. כל מנחה זקוק לוודא את התגובות להתנהגותו בקבוצה.
כל התערבות צריכה "להרשם". פרוש הדבר, המנחה צריך לדעת במה הוא צופה, למה הוא מגיב, מה הם הצרכים הנראים לעין בקבוצה, ולשם מה באה התערבותו, אחרת, קרוב לוודאי שהתערבותו תנבע מצרכיו הוא, על חשבון צרכי המשתתפים.
 
בחינת ההשערות
נראה שאין צורך להוכיח, שיש לבדוק כל ההשערות כל הזמן. המנחים גם הם אינם פטורים ממכשלה זו של קצר בתקשורת. מאוד חיוני הוא שיבדקו עצמם בעין מקצועית.
אם מנחים נוכחים בקושי לעבוד יחד, הם יכולים להעזר בצד שלישי בתור יועץ. פעילות זו עשויה לעזור הרבה גם להם וגם לצופים.
תוך התמודדות עם מגרעות אפשריות של עבודה בצוותא, בני הזוג יכולים ליצור לעצמם הזדמנויות להרחיב הן את התפתחותם והן את נסיונם המקצועי. אמונתנו היא, כי מעלות של הנחיה משותפת עולות בהרבה על הסכנות האפשריות.
 
  
 
 
 
דף אישי
ציפיות
אני מצפה שבקבוצה בה נעבוד יקרו הדברים הבאים:
1.                                                                                                                                    
2.                                                                                                                                    
3.                                                                                                                                    
4.                                                                                                                                    
הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות הוא                                                                                 
הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא                                                                                 
 
 
אופן התערבות
להלן תגובותי האופייניות בקבוצות מן הטיפוס שבו אנו עומדים לעבוד -
1. עם תחילת הקבוצה אני בדרך כלל                                                                                  
2. כאשר מישהו מדבר יותר מדי אני בדרך כלל                                                                   
3. כאשר הקבוצה שותקת אני בדרך כלל                                                                             
4. כאשר איש מבין המשתתפים שותק במשך זמן ארוך אני בדרך כלל                                   
                                                                                                                                          
5. כאשר מישהו בוכה אני בדרך כלל                                                                                  
6. כאשר מישהו מאחר אני בדרך כלל                                                                                 
7. כאשר מישהו מביא מידע חיצוני על משפחה או ידידים אני בדרך כלל                               
                                                                                                                                       
8. כאשר חברי הקבוצה הם מנומסים בצורה מוגזמת ולא מעוניינים לבוא בעימות אחד עם השני                      אני בדרך כלל                                                                                                                                        
9. כאשר יש קונפליקט בקבוצה אני בדרך כלל                                                                     
10. כאשר יש בקבוצה התנפלות על אחד המשתתפים אני בדרך כלל                                      
                                                                                                                                       
11. כאשר חברי הקבוצה דנים ברגשות מיניים של אחד כלפי השני או כלפיי אני בדרך כלל     
                                                                                                                                       
12. אם יש אלימות פיסית אני בדרך כלל                                                                            
13. קצב מעורבתי - איטי / מהיר
14. הדברים הבלתי נוחים ביותר עבורי בקבוצה הם                                                            
                             
15. הסגנון האופייני שלי הוא יותר מזין / מעמת.
 
ראיון ראשוני
 
רקע
1. כדי ליצור קשר אישי ביניכם, עבור על השאלון המצ"ב במשך שעה לפחות.
2. החליפו תגובות לגבי העבודה שעשיתם: הפעילות, נתוני רקע של כל אחד, הפתעות וכד'.
3. הבהר נקודות מהתנסויותיך בעבר כמשתתף וכמנחה משותף.
4. ספר על התנסויותיך העכשויות לצמיחה אישית. הצבע אילו בעיות אישיות אתה צופה בעבודה בקבוצה.
5. ציין כמה תבניות התנהגותיות של בן זוגך, ציין התנהגויות אותן עלול בן זוגך לראות כמפריעות בך. ציין מה תשתדל לשפר בסגנונך תוך עבודה בקבוצה.
6. ציין אלו בעיות התעוררו בעבודתך עם מנחים משותפים.
7. הגדירו במשותף מטרות אימון של ההתרחשות הצפויה.
8. מצאו קונסנסוס ביחס לציפיות והתנסויות של המשתתפים. דונו בתגובות של כל צד לגבי מבנה של הקבוצה, גודלה או שיקולים מיוחדים אחרים.
 
 
נורמות ביצועיות
1. החליטו היכן תשבו בזמן פגישת הקבוצה.
2. החליטו מי יגיד את המילה הראשונה / האחרונה בכל פגישה.
3. החליטו האם יהיו זמנים קבועים לפגישה או הדבר ישאר פתוח. האם תוכלו לפרוש בכל עת שיראה לכם או תהיו חלק מחייב של הקבוצה. האם מועד סיום הפגישה יהיה קבוע?
4. החליטו לגבי חובת ההשתתפות בפגישות עבורכם ועבור חברי הקבוצה.
5. החליטו כמה שיחות מסוג: "שם ואז" יורשו, וכיצד תגדירו "כאן ועכשיו"?
6. דונו והחליטו כיצד אתם מתכוונים לתת ביטוי להיבטים תיאורטיים (מעין הרצאה).
7. קבעו גישה לבעיית יישום בבית.
 
 
 
סגנון הנחיה משותפת
1. איפה, מתי וכיצד נדון במחלוקות שבינינו?
2. האם אנחנו יכולים להסכים לא להסכים?
3. האם נעודד או לא נעודד קונפליקטים?
4. כמה מהתנהגותינו יוגדר על ידי התפקיד וכמה יהיה אישי?
5. האם אפשר שנשתמש האחד באנרגיה של השני, הווה אומר, האם אני יכול להיות "בחוץ" כאשר אתה "בפנים"?
6. כיצד אנחנו יוצרים ומשמרים נורמות של צמיחה?
7. מה הם דברים שאינם עומדים למשא ומתן בינינו כמנחים?
 
אתיקה
1. מהי האחריות שלנו אם למישהו יש בעיה פסיכולוגית? האם אנו אחראים על הפנייה? מה מחויבותנו אחרי תום פגישות הקבוצה?
2. מהי האחריות שלנו למיון ראשוני?
3. האם אנחנו בעלי כישורים מספקים? כיצד נשדר זאת בקבוצה?
 
תהליך אישי
עשו הפסקה בת חצי שעה כדי להפנים ביחידות את המידע שקיבלנו האחד מן השני.
 
שיקול חוזר
1. דונו בנושאים לגביהם יש צורך בהבהרות נוספות.
2. השווה סטטוס שלך עם זה של בן זוגך לעבודה. האם יש הבדל, דונו בהשלכות של הדבר לגבי העבודה בקבוצה.
3. קבעו חוזה לגבי מה כל אחד מכם עומד לעשות בזמן הפגישה הראשונה. מהי הרוטינה הפותחת?
 
 
חזרו על תהליך זה אחרי כל פגישת קבוצה
אבחון
1. סמן הצלחת הפגישה על גבי קנה מידה מ1- דע 10.
2. מה קורה בקבוצה?
3. האם מישהו נפגע?
היזון חוזר
1. מה עשיתי שהיה טוב?
2. מה עשיתי שלא היה טוב?
3. כיצד אני מתפקד בכמנחה משותף?
4. באיזו מידה אנחנו שומרים כל אחד מידע לעצמו, כלומר לא מתחלקים בכל המידע שיש לנו?
דיון חוזר
1. כאשר אנו עוברים שוב על החוזה בינינו, האם יש עוד דברים הזקוקים להבהרה?
2. כיצד אנחנו מרגישים האחד כלפי השני?
3. מה כל אחד מאתנו מתכוון לעשות בפגישה הבאה?
לדיון מסכם (אחרי תם המפגשים)
1. באיזה מידה הושגו המטרות?
2. באילו תנאים תסכימו שוב לעבודה משותפת?
3. מה תרמה הקבוצה לך אישית ולהשכלתך המקצועית?
4. ציין רעיונות לצמיחתך האישית המתמשכת.
5 . ציין רעיונות לשיפור כישוריך כמנחה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 


 
 
 
שאלון מצורף
 
נא לענות עליו מנקודת מבט משתתף בקבוצה ולא כמנחה
1. כשאני בקבוצה חדשה אני                                                                                              
2. כשאני נכנס לחדר מלא אנשים אני בדרך כלל מרגיש                                                        
3. כשאני מתוח בסיטואציה חדשה אני בדרך כלל                                                                
4. בקבוצות אני מרגיש הכי נח כשהמנחה                                                                           
5. במצבי עימות בלתי מובנים אני                                                                                       
6. אני מאושר ביותר כש                                                                                                    
7. הדברים שמעוררים אותי הם                                                                                         
8. הדבר המטריד אותי ביותר בקשר לקבוצות הוא                                                              
9. כשאני נדחה אני בדרך כלל                                                                                            
10. בשבילי השתייכות היא                                                                                                
11. מנחה בעל עוצמה גורם לי לחוש                                                                                    
12. שבירת חוקים הנראים בעיני שרירותיים גורמים לי להרגיש                                           
                                                                                                                                       
13. אני אוהב להיות פסיבי ולא ליזום כש                                                                            
14. הדברים הגורמים לי עוגמת נפש רבה ביותר הם                                                             
15. אני מתרגש בעיקר מ                                                                                                    
16. כשאני לבד אני בדרך כלל                                                                                            
17. כשיש קהל אני בדרך כלל                                                                                             
18. בקבוצות אני בדרך כלל נעשה מעורב ביותר כש                                                             
19. בשבילי לקבל הוראות ממישהו אחר זה                                                                         
20. אני מרדן כש                                                                                                               
21. הרגש עליו קשה לי ביותר לשלוט הוא                                                                            
22. נקודת החולשה העיקרית שלי היא                                                                                
23. אני אוהב                                                                                                                    
24. אני מרגיש קנאה לגבי                                                                                                  
25. אני מפחד מ                                                                                                                
26. אני מאמין ב                                                                                                                
27. אני מתבייש ביותר ב                                                                                                    
28. הדבר אותו אני הכי אוהב בך הוא                                                                                 
29. אתה                                                                                                                           
30. מה שרציתי שתדע הוא                                                                                                 
31. אני רוצה ממך ש                                                                                                         
235.96
 

Google


מאמרים נוספים מתחום קבוצות, טיפול קבוצתי, הנחיית קבוצות, קבוצה, קבוצת תמיכה
קבוצה בעת חופשה או חופשה בקבוצה / דר' יהודית ריבקו/ד"ר יהודית ריבקו
המנחה ההיסטרי והקבוצה ההיסטרית/אריק מוס
מאמרים על הנחיה | הנחיית קבוצות | טיפול קבוצתי/מיטב המאמרים על הנחיית קבוצות
יעילות של קבוצות הורים/ליאת זלצר
הנחיה משותפת/פפיפר וג'ון אי. ג'ונס
אמהות ובנות: תהליך קבוצתי בשילוב עבודה עם הגוף/ברכה הדר
טיפול משולב/ד"ר חיים וינברג
הנחיית קבוצות: זהות המנחה/ד"ר רובי פרידמן
קבוצות תמיכה לנשים בטיפולי פוריות/יערה זיסמן
אלצהיימר בקבוצה: חלומות בטיפול קבוצתי/ד"ר רובי פרידמן


קבוצה טיפולית |  פסיכודרמה |  הנחיית קבוצות  |  פסיכודרמה לילדים |  קבוצה | 
?Google+??