על סולידאריות, הדרה והיוזמה לקיים כנס באזור קרבות במצוקה – הכנס בשדרות
בחודש יולי האחרון קיימה העמותה להנחיה וטיפול קבוצתי כנס מדעי בן יומיים במכללה האקדמית ספיר. אני הייתי יו"ר הכנס ואחד מיוזמיו, וד"ר אורית שוורץ מהמכללה שימשה יו"ר הועדה המדעית. רבים אחרים עזרו מאד בהחלטות ובביצוע הכנס – היתה לנו קבוצה רחבה מאד שעזרה מאד. הרעיון לקיים כנס באזור עוטף עזה עבר גלגולים רבים, אך ההשפעות המכוננות ברורות לי: ראשית הצורך להראות סולידריות עם חברה במצוקה, ושנית מה שלמדנו מתוך חווית ההדרה שהאוכלוסיה הצפונית עצומת המימדים, הרגישה במלחמת לבנון השניה. והסיבה השלישית, לא פחותה בחשיבותה –המוכנות של מכללת ספיר שליד שדרות לקלוט אותנו. הכנס הקודם שאירגנתי במסגרת העמותה להנחיה וטפול קבוצתי התקיים בתל אביב לפני 3 שנים, במלון 5 כוכבים. המשתתפים הרגישו משהו כפול: פינוק נעים מחד, אך טעם רע שנשאר בפי רבים מאיתנו מאידך, בגלל העלויות הגבוהות. התחושה היתה גם, שאילו זה לא היה כל כך יקר יכלו רבים עוד להצטרף – מה שמסתכם בהדרה מסוג אחר, אבל מורגש היטב. אף כי הרמה המקצועית והאירגונית היו ללא רבב, לקיים כנס יקר לאוכלוסית מנחים שצריכה לעתים להקריב יותר מדי כדי להשתתף בכנס יכול להיות מתסכל.
המאבק בתחושת ההדרה היא נטייה בסיסית אצל מנחי הקבוצות. ניתן להגיד שהתגובה המיידית של כל עמיתי שהיו מעורבים בהחלטה להגשים את היוזמה של כנס באזור במצוקה היתה חיובית. כשדנו באפשרויות לקיים את הכנס בשדרות, כשנה לפני הכנס (והפסקת האש), זאת היתה לא רק החלטה מאד קשה, אלא משהו שהצריך 'להחזיק מעמד' משך זמן רב. ברור גם שככל שהתקרבנו הבנו יותר ויותר עמוק את המעשה עצמו כהכרזת מלחמה על ההדרה, תוך כדי מוכנות לסכן את עצמינו. כשהתקיים הכנס עצמו, והגענו למגע עם האוכליסה באזור תוך כדי הצגת מקצועיות מאד טובה – קלטנו את המשמעות האמיתית של הנושא בהדרה: הדרה גורמת נזק לכל הצדדים – למדיר ביחד עם המודר. אם אח שלך שוכב חולה בקומה אחרת, ולא יילכו לבקרו לבקר – מי יסבול? מי יהיה יותר חולה? ביום יום אנו מדחיקים ואינם מבינים את הנזק וההפסד שיש בהדרה.
לכנס שדרות נוספו עוד היבטים חשובים: הראשון שבפעם הראשונה השתתפו כמות של כעשרה אנשי מקצוע ההנחיה מהטובים בעולם. כולם היו בקשרים קודמים איתי, אך הרצון להשתתף נבע באופן בולט מתוך ההבנה שלהם שהם רוצים להזדהות, להביע סולידאריות ולהשתתף אישית ב"מעשה" נתינה ברמה אחרת. אני ממש מלא התפעלות מהנכונות שלהם לבוא לאזור קרבות ישראלי. אף אחד מאיתנו לא יכול היה לשער שתהיה הפסקת אש שתחזיק מעמד. קיימנו חלק מהפעילויות במקלטים שנתנו מידה מסויימת של הגנה, וגם נתנה תחושה של מה עובר האזור ביום יום שלו.
מקצועית הכנס היה מוצלח ביותר. אחד הדגשים שלו היתה הקבוצה הבינונית, אותה מיקמנו במקום מרכזי בכנס. בכנסים נהגנו להיצמד לנוסחה שהיתה מוצלחת למדי: קבוצות קטנות המגובות בקבוצה גדולה אחת ביום. הפעם חשבנו להשתמש בכלי יחסית חדש בשטח של הנחית קבוצות: קבוצת הביניים. היא יותר גדולה מקבוצה קטנה, בד"כ בגודל בין 15-35 איש, אבל יש בה עדין אפשרויות מגע בין כל המשתתפים בה. כיוון שסוג זה של קבוצה שכיח ביותר בחינוך, במסגרות צבא ובריאות הנפש, חשוב לנו לאפשר למנחים להתנסות בה. מעבר להרבה שעוד ניתן לכתוב על הכנס הזה: יש תחושה שנספר עליו לנכדים ולנינים שלנו: עמדנו כתף מול כתף עם התושבים של האזור – לא רק דברנו, אלא עשינו. זאת, לדעתי אחת הנוסחאות המרכזיות של הנחית קבוצות.
דף הבית
מאמרים