בגליון הקודם סקרתי את מצב תכניות ההכשרה של מנחי קבוצות בארץ ובארה"ב. הפעם ברצוני להמשיך ולסקור את התכניות העוסקות בטיפול קבוצתי (בשונה מהנחיה). כפי שאמרתי, בארץ קיים בלבול מסויים בין הנחיה וטיפול קבוצתי והגבולות מאד גמישים.
לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה אינם כוללים שיעור חובה כלשהו על עבודה קבוצתית. לרוב, בוגר מגמה קלינית במסגרת לימודים אקדמיים בישראל עלול לסיים את לימודיו מבלי שלקח אפילו קורס אחד בטיפול קבוצתי. כשלמדתי לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת חיפה היה לנו קורס אחד בלבד בטיפול קבוצתי, שרובו היה התנסות בקבוצה. למיטב ידיעתי זה המצב בשאר האוניברסיטאות. בלימודי עבודה סוציאלית המצב טוב יותר אך גם אז מדובר בדרך כלל בשני שיעורים על עבודה קבוצתית.
אין פלא, אם כן, שאיש מקצוע טיפולי בישראל הרוצה לעסוק בטיפול קבוצתי חייב לעבור הכשרה נוספת לאחר לימודי התואר הקליני. כפי שכבר אמרתי, טיפול קבוצתי אינו נתפס כמקצוע העומד בפני עצמו, אלא כאחת משיטות הטיפול השונות (או יותר גרוע, אחת הטכניקות), ולכן אין בארץ תואר אקדמי של "מטפל קבוצתי" (לסלי קולג' מעניק תואר שני אמריקאי בהנחיית קבוצות בשילוב אמנויות. בית ברל, בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה מעניק תואר שני בלימודי דמוקרטיה במסלול הנחיית קבוצות בחברה רב-תרבותית).
המצב בארה"ב אינו שונה במיוחד. ניתן לסיים לימודי דוקטורט מבלי ללמוד קורס אחד בטיפול קבוצתי. במכון רייט אשר בברקלי, קליפורניה (מכון יוקרתי ומכובד ללימודי פסיכולוגיה קלינית) לימדתי קורס סמסטריאלי לתואר שלישי על טיפול קבוצתי, בו היה עלי לדחוס תיאוריה, פרקטיקה והתנסות בתוך 14 שיעורים של 3 שעות. זה הקורס היחיד שתלמידי הדוקטורט קיבלו על קבוצות. בלימודי המ.א. שבאותו מכון אני מלמד קורס על יעוץ קבוצתי בשני סופי שבוע מרוכזים (סה"כ כ-46 שעות). באוניברסיטת קליפורניה בסקרמנטו אני מלמד במגמה ליעוץ ושם המצב יותר טוב כיון שיש בנוסף לקורס ההתנסותי והתיאורטי גם הדרכה על יעוץ קבוצתי.
בכל מקרה, ברור שמי שמסיים תואר שני בישראל (או שלישי בארה"ב) במקצוע טיפולי לא מקבל הכשרה מספקת לטיפול בקבוצה. על כך באות לענות תכניות ההכשרה לאחר התואר.
אגב, בכוונתי לתקן מצב עניינים זה, ולכן יזמתי פרוייקט משותף עם אחת האוניברסיטאות בקליפורניה כדי להציע תואר שלישי בטיפול קבוצתי. הלימודים לתואר זה כוללים את הקורסים המקובלים בכל לימודי תואר שלישי בפסיכולוגיה בארה"ב, אך בכל קורס יש דגש מיוחד על הנושא הקבוצתי (למשל, בקורס על פסיכופתולוגיה הדגש יהיה על מיון והתאמת הפרעות שונות לקבוצות טיפוליות). בנוסף, הדוקטורט הזה כולל חלקים התנסותיים ומעשיים רבים, כמו בכל תכנית הכשרה בישראל. התואר הזה מוכר על ידי מדינת קליפורניה ויש בו מרכיב משמעותי של למידה מרחוק, כך שהוא בעצם מתאים לסטודנטים מכל העולם וגם מישראל. לכל תלמיד מוצמד מדריך אישי המסייע לתפור עבורו תכנית אישית בקצב ולפי המטרות שלו. מידע על התכנית ניתן למצוא באתר שלי www.group-psychotherapy.com, ואם יש למישהו שאלות אשמח לענות דרך haimw@group-psychotherapy.com.
נחזור לשאלת תכניות ההכשרה למטפלים קבוצתיים לאחר התואר הקליני. מה המצב בארץ? למיטב ידיעתי קיימות רק שתי תכניות המכשירות מטפלים קבוצתיים. האחת הינה התכנית של המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית (שמרים ברגר וסוזי שושני עומדות בראשו, וכותבות כאן טור קבוע על היכל המראות), המעניק תעודה של אנליטיקאי קבוצתי בסיום ההכשרה, והשניה התכנית של חני בירן בבית הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א. קיים גם מסלול לטיפול קבוצתי שמציעה התכנית לפסיכותרפיה אינטגרטיבית, באוניברסיטה העברית, שבראשה עומד סטנלי שניידר, אך היא אינה מוצעת באופן קבוע בכל שנה.
כל תכנית הכשרה רצינית בטיפול קבוצתי נשענת על שלוש רגלים: התנסות בקבוצה, תיאוריה, והדרכה. התכנית של המכון לאנליזה קבוצתית (גישתו של פוקס) היא הרצינית והממושכת ביותר. ראשית מתקיים קורס מבוא של שנה (חצי יום בשבוע) המאפשר להביא את כל התלמידים לנקודת זינוק אחת (והכרחי במיוחד למי שחסרים לו קורסים קליניים כמו פסיכותרפיה וכדו'). הקורס לאנליזה קבוצתית עצמו נמשך שלוש שנים (מי שמופתע כדאי שיבין שההכשרה אמורה להקביל להכשרה של פסיכואנליטיקאי בטיפול אינדיבידואלי), וכולל 160 שעות תיאוריה, 240 שעות התנסות באנליזה קבוצתית בקבוצה טיפולית, 80 שעות התנסות בקבוצה גדולה, ו-120 שעות הדרכה על קבוצה בה התלמיד מטפל בגישת האנליזה הקבוצתית במשך שנתיים.
התכנית בבית הספר לפסיכותרפיה בת"א הינה של שנתיים פעם בשבוע (שלוש שעות) וכוללת התנסות בקבוצה במשך שנתיים, וכמה קורסים תיאורטיים ויישומיים.
אילו תכניות דומות ניתן למצוא בחו"ל? באירופה, ובמיוחד בבריטניה (משם יצאה תורתו של פוקס), ניתן למצוא תכניות לאנליזה קבוצתית הדומות לאילו של המכון הישראלי (זאת מכיון שהמכון חבר בארגון האירופאי EGATIN המאגד את כל המכונים לאנליזה קבוצתית תחת דרישות דומות).
בארה"ב קיימת תעודה מוסמכת של מטפל קבוצתי Certified Group Psychotherapist, הנתמכת ומאושרת על ידי האגודה האמריקאית לטיפול קבוצתי AGPA. מעניין להשוות את הדרישות של AGPA ואת תכניות ההכשרה שלנו. קשה להאמין, אך הדרישה הינה להשלים 12 (!) שעות תיאוריה בלבד (כבר אמרתי שהאמריקאים נוטים להיות פרקטים?). בנוסף, נדרשות 300 שעות של הנחיית קבוצה טיפולית (לבד או בקו) ו-75 שעות של הדרכה. אף מילה על התנסות כמשתתף בקבוצה טיפולית...
האגודות המקומיות (בד"כ של המדינות השונות) לטיפול קבוצתי מציעות קורסים מרוכזים להשלמת הדרישות הללו. למשל האגודה לטיפול קבוצתי של צפון קליפורניה NCGPS, בה אני חבר מועצה, מציעה קורס של סוף שבוע בו מתמלאות הדרישות ל-12 שעות תיאוריה. איפה זה ואיפה כמות התיאוריה שאנו לומדים בארץ בכל תכנית הכשרה העוסקת בקבוצות...
עם זאת, יש מקומות בהם המצב טוב יותר מבחינת התיאוריה (אך עדיין לא מתקרב לכמות ועומק הלימוד בארץ בתחום הקבוצות). כדוגמה בחרתי להביא את התכנית לטיפול קבוצתי של האגודה של החוף המזרחי EGPS (כלומר, ניו יורק, בוסטון וכדו'). זוהי תכנית שנתית המחולקת ל-3 טרימסטרים של 10 שבועות ובכל טרימסטר נמצא תיאוריה, התנסות והדרכה. כל חלק כזה נמשך שעה וחצי. חישוב מהיר מראה שמדובר ב-45 שעות תיאוריה, 45 שעות התנסות בקבוצה, ו-45 שעות הדרכה.
השוואה נוספת ניתן לעשות לתכנית דו שנתית המתקיימת במכון של לו אורמונט בניו יורק. אני יודע שחלק מכם לא שמעו כלל על אורמונט ועל ה"אנליזה הקבוצתית המודרנית" שלו. גישה זו כובשת לה יותר ויותר חסידים (על כל המשתמע מכך) בארה"ב. באחד המאמרים הבאים אנסה לסכם את הגישות השונות לטיפול קבוצתי בארה"ב ואקדיש מקום גם לאורמונט. בכל אופן, במרכז שלו קיים קורס של שנתיים הכולל את המרכיבים שהזכרתי. התלמידים מתנסים בקבוצה של 60 שעות, לומדים 3 שעות בשבוע תיאוריה במשך 12 שבועות כל סמסטר, מתרגלים הנחיית קבוצה 3 שעות בשבוע (הנחיית עמיתים) ומודרכים על קבוצה שעה וחצי בשבוע. זו כבר תכנית המתקרבת יותר בהיקפה לתכניות שאנחנו מכירים אצלנו.
המסקנה הברורה שעולה מההשוואה הנ"ל הינה (כרגיל) שאין לנו מה להתבייש בתחום ההכשרה בתחום הקבוצתי. הן תכניות ההכשרה בהנחיית קבוצות שסקרתי בגליון הקודם, והן התכניות לטיפול קבוצתי המתקיימות בארץ, עומדות בסטנדרטים בינלאומיים ואף עולות על התכניות המוצעות בארה"ב.