פגי קווין (1995) סוקרת את היחס לאנשים נכים לאורך ההיסטוריה. עד למהפכה התעשייתית אנשים בעלי נכויות לא הצליחו לשרוד. נכות התקבלה כחריגה של הטבע שיש להקיאה מן החברה. הנכה היווה נטל, והוא נידון לשרוד בכוחות עצמו או למות.
מימי התנ"ך עד לימי הביניים – הנכים הושארו בביתם, לטיפול בידי משפחותיהם. מימי המהפכה התעשייתית ועד שנות ה-50 של המאה ה-20 תנאי החברה ודרישות התפקוד בה הובילו לכך שרוב בני המשפחה נאלצו לעבוד, ולא יכלו לדאוג לנכה. הטיפול באנשים המוגבלים אופיין בשיכונם במוסדות מרוחקים מן הקהילה וסגורים לאוכלוסייה זו בלבד.
מאמצע המאה העשרים חלו שינויים בהתייחסות לתמיכה בנכה. תחילה ניתנו שירותי סעד לאלה שהוכיחו שאינם יכולים לעבוד באופן מוחלט וקבוע, בשל מגבלות רפואיות קבועות או בשל מצב מנטלי. בשנות ה-70, עם התפתחותן של התנועות לזכויות האזרח, הוקמו ארגוני נכים שהחלו לדרוש שוויון זכויות. ההבנה שיש השפעה הדדית של הנכה וסביבתו הביאה לשינוי התפיסה החברתית והפוליטית את האדם הנכה, כמסוגל להשתתף בחלק ניכר מהפעילות החברתית. מאז החלה נטייה הולכת וגוברת בקרב בעלי מקצוע בתחומי השיקום לשלב את האנשים המוגבלים בקהילה ולהקים קבוצות תמיכה.
התיאוריה העיקרית המנחה את מערכת השיקום התגבשה מתוך עיקרון הנורמליזציה המהווה בסיס רעיוני לפיתוח שירותים לאנשים בעלי נכויות. גישה זו דוגלת בזכותם של אלו לשוויון זכויות ולחיים נורמאלים, בתנאים שיתר החברה חיה בהם ורואה את האדם הנכה כשותף מלא בקהילה בה הוא נוטל חלק. על כן היא דורשת לאפשר לו תנאי מחיה ולצפות ממנו לדפוסי התנהגות בחיי היום יום הקרובים ככל האפשר לנורמות של הזרם העיקרי בחברה. גישת האל-מיסוד שהיא פועל יוצא של עיקרון הנורמליזציה גורסת שיש להמעיט ככל האפשר בהוצאת אנשים נכים מסביבתם הטבעית למוסד. מטרתה לשנות את תפיסת הטיפול המוסדי ולהדגיש מגמות הומניטאריות של טיפול פסיכולוגי באנשים נכים במסגרת הקהילה והסביבה הטבעית. מדיניות האל-מיסוד, שהחזירה את האדם הנכה למשפחתו ולקהילתו הצריכה מחקר ופיתוח שירותים מתאימים, הפניית תקציבים, כוח אדם, חינוך ציבורי, והכנת הנכים מבחינה מקצועית ואישית.
משרד הביטחון היה בין החלוצים במדינת ישראל, שהחליט לאמץ את עקרונות הנורמליזציה והאל-מיסוד בתחום השיקום לנכי צה"ל, נפגעי נפש ולאפשר להם להמשיך ולהתגורר בקהילה חרף הפגיעה. דבקים בהגדרת השיקום, המודדת את הצלחתו, בסיפוק הצרכים האישיים ובמיוחד הצרכים החברתיים, במסגרת החברתית בה חי האדם הנכה נרתמו לגיוס כוח אדם שיוכשר לטפל בהיבטים אלו. לצורך כך הופעל מערך חונכים, סמך מקצועיים, שתפקידם לסייע לאנשי המקצוע בתהליך השיקום והחזרה לקהילה, להתמקד בפיתוח מיומנויות חברתיות, הנחוצות לתפקוד יעיל וליצור ע"י כך מקורות תמיכה וחיזוק לנכה.
דף הבית
מאמרים