דף הבית  מי אנחנו  שאלות ותשובות  סדנאות  רשימת קבוצות  מגזין  צור קשר  מאמרים  תוכניות הכשרה
מאמרים >רשמים מכנס טיפול קבוצתי ברומא / יהושע לביא

רשמים מכנס טיפול קבוצתי ברומא / יהושע לביא

 מוילפרד ביון באהבה

הפעם אני כותב אליכם מתוך חוויה טרייה, שהיא ניסיון ללמוד מן הניסיון. אז הנה הדברים.
בין אם אתם שוחרי וילפרד ביון מזה עידן ועידנים, בין אם גיליתם את ביון לא מזמן ובין אם רשמים אלה יהיו חדשים לכם; אני ממליץ לכם להקדיש כמה דקות יקרות לקרוא ולנסות לעכל את מה שאני מנסה להעביר אליכם במידת הדיוק האפשרית של מי שחווה חוויה רגשית / אינטלקטואלית / אנושית ומנסה ללמוד מן הניסיון.
ומעשה שהיה כך היה. השתתפתי בקונגרס הבינלאומי על ביון שהתקיים לפני כשבועיים ברומא. שם הקונגרס היה "מחשבות שניות: פונקצית אלפא ושינוי קטסטרופלי". המרצים והמתדיינים כמו גם המשתתפים מן הקהל, נגעו כולם בהיבטים טיפוליים שקשורים לטיפול פרטני ולטיפול קבוצתי כאחד.


דיונים וויכוחים טבולים באהבה

כותרת משנה זו היא פרי של חוויה והתנסות שהפתיעה אותי למן הרגע הראשון בכנס. כידוע, ביון אפיין את אפשרויות התקשורת והמגע האנושי ב – L (love) וב – H (Hate); ואכן, רוב הדיונים והוויכוחים בכנס התנהלו תחת ההשפעה של L. בכנס שררה אהבה עמוקה לביון האיש, לביון ההוגה המתלבט ולביון המטפל, שהציגה אותו כמי שחתר כל ימיו לאהבת האמת; בכנס שררה אהבה לבאי הכנס; אהבה למי שחושב כמוך; אבל יותר מכל – וזה הדבר שהכי הפתיע אותי ביותר - אהבה למי שחושב אחרת ממך! כן.. כן.. אהבה למי שחושבת אחרת ממך או אף מתנגדת לך..

ההרכב האנושי בכנס היה ברובו של מטפלים מהעולם הלטיני: איטליה, ספרד, ארגנטינה, צ'ילה, ברזיל, ועוד; וכעשרים אחוז ממקומות אחרים: סקוטלנד, ארה"ב, אנגליה, נורווגיה, בלגיה ועוד. ההרצאות והדיונים התנהלו בעיקר באיטלקית ובספרדית ומעט גם באנגלית. התרגום הסימולטאני היה משובח.

החיבור בין האהבה לביון לבין האנשים והנשים מהעולם הלטיני יצר שילוב מרתק שבא לידי ביטוי בדיונים. מניסיוני, בכנסים בעולם דובר האנגלית, לא כל שכן בישראל, האדם שחושב אחרת ממך הופך באחת למתנגד שלך ליריב שלך. קודם כל נוכיח לו שהוא טועה, נוודא שהוא "הובס", ורק אחר כך ננסה לשכנע אותו באמיתות הטיעון שלנו.

אז חברים, שם זה עובד אחרת. אם אתה או את חושבים אחרת – אוהבים אותך. כן אוהבים אותך וזו לא התיפייפות. אוהבים אותך כי יש לך דברים אחרים במחשבותיך וברגשותיך. אוהבים ומסתקרנים ממך כאשר את מביאה דברים שונים לדיון. והאמינו לי שגישה זו, עמדה זו, היא עוצמתית בצורה בלתי רגילה. זו עוצמה שמגלים למשל כשמטיילים בנופים משתנים ולא בנופים מונוטוניים. בנוסף; העושר של הרעיונות והדימויים שעלו בכנס קשור לגישה זו. דמיינו לרגע שנותנים לכם זמן של חצי שעה אחרי כל הרצאה לדיון; ולא רק זאת, אלא שלא דופקים לך בראש עם שעון עצר ופטיש של יושב ראש; מה קורה? ברור שהראש נפתח. ואכן, לא פעם ולא פעמיים המשתתפים מהקהל הביאו סוגיות לדיון, רעיונות ודימויים שלא היו פחות מרתקים מהמרצים עצמם, ולפעמים אף יותר. ההקשבה באה מתוך תשוקה לשמוע; תשוקה לשמוע את הדעה האחרת, את המחשבה השונה. ובעניין זה אפשר היה לראות איך אנשים נותנים זמן לעצמם ולאחרים להרהר. כן להרהר; להיכנס למצב מדיטטיבי של הרהורים: reverie בהתגלמותו.

>>מעוניינים להצטרף לטיפול קבוצתי?


לקט רעיונות ודימויים

כאן אעביר לכם טעימה קטנה מהתכנים שעלו בכנס. אעשה זאת ללא היצמדות למהלך הכנס; ללא הצמדות להרצאה כזאת או אחרת. חלק מהדברים עלו מקהל המשתתפים, ורוב הדברים הם אלה שריגשו אותי במיוחד.

• D. SOR הארגנטינאי אפיין בהרצאתו מצב נפשי של Isolation (בידוד), כמוות נפשי, כגאנגרנה בנפש, כריקבון נפשי. ובמפתיע אל מול הבידוד הרגשי הוא לא העמיד חיבור או יחסים. הוא הלך לכיוון אחר. הוא השווה בין "פתולוגיות". ובכן, מול בידוד הוא העמיד את התוקפנות, את ההזדהות ההשלכתית האלימה החודרנית. אז נכון: זה לא נעים לחיות לצד אדם תוקפני ומול הזדהות השלכתית חודרנית; ולעיתים "נוח ושקט" יותר לחיות לצד אדם מבודד; אלא שכאן "קבור הכלב", כאן הפואנטה. שכן בתוקפנות, בהזדהות השלכתית האלימה והחודרנית, מתקיים ניסיון להישרדות נפשית שעשוי להוביל לבריאות. הבידוד אינו ניסיון להישרדות אלא סטגנאציה של השלמה עם הקיים החולה.

• ספרדי מוולנסיה – שהגיב מן הקהל בעקבות דיון שהתפתח בנוגע להבדלים בין כמות לאיכות ובין צורה לתוכן – טען שלא פעם ולא פעמיים הכמות הופכת לאיכות; ולעיתים חזרה כמותית על אותו הדבר בווריאציות שונות הופכת לאיכות שבונה את המיכל. ואכן, כמות של חזרות היא זו שבונה את המיכל, מיכל שבהעדרו שום איכות מכל סוג שהוא לא יכולה להתקיים. כדי להדגיש עיקרון זה הוא הביא את הדימוי של "המטריוסקות". בתחילה לא הבנתי על איזה דימוי הוא מדבר. אולם מתוך ההקשר של דבריו ומתוך ריאת תנועת הידיים שלו הבנתי שהוא מדבר על מה שאנחנו מכנים כאן "בבושקות": בובות זהות אך בגדלים שונים ששוכנות אחת בתוך השנייה. מטופלת שלי ממוצא רוסי הסבירה לי שבמקור קוראים לבובות אלה "מטריושקות", אלא שכאן קראו להן בשם "בבושקות" על שם גרסא ספציפית שלהן. למעשה, המיוחד במטריושקות שאפשר לצייר עליהן כל דבר שהוא, כל תוכן שהוא. בויקיפדיה מצוין שמשתמשים במטריושקות כמטאפורה, או כפרדיגמה עיצובית שידועה בשם "עיקרון המטריושקה" או "עיקרון הבובות המקננות". זו מטאפורה שמסמלת יחסים של "אובייקטים דומים בתוך אובייקטים דומים" שמופיעים בהרבה אובייקטים המופיעים בטבע ובאובייקטים מלאכותיים מעשה ידי אדם. הספרדי מוולנסיה רצה, אם כן, להראות שכמות של דברים דומים, או פעולות דומות, אך בגודל שונה או בעוצמה שונה, שמקננות אחת בתוך השנייה, כמות זו יוצרת איכות שבונה מיכל. ואני מוסיף, שרק כמות שבונה איכות של מיכל בנוי היטב וגמיש דיו, יכולה להכיל איכות ומגוון של תכנים.


• ג'ורג'יו קורנטה - איטלקי יליד ארגנטינה – רקדן טנגו מעולה שהפליא לרקוד בערב החברתי של הכנס- מטפל קבוצתי ויו"ר הכנס - תיאר בהרצאתו את התרומה של מי שהיה המארח הראשי, הפטרון וחבר הנפש של ביון באיטליה, איש בעל שיעור קומה רוחני דומה לביון, הלא הוא פרנצ'סקו קורראו (Francesco Corrao) [אנחנו לא מכירים את קורראו כי מאמריו וספריו הרבים קיימים רק באיטלקית ללא תרגום לאנגלית]. קורראו היה זה שטבע ופיתח את המושג "פונקצית גאמא" ("Funzione Gamma"). זוהי המקבילה הקבוצתית ל"פונקצית אלפא" בנפש היחיד. "פונקצית גאמא" עושה את אותה עבודת reverie, עבודת עיכול קבוצתית של "חלקי ביתא", כמו "פונקצית אלפא" שמקיימת האם עבור "חלקיקי ביתא" שמייצר הילד. כך שבקבוצה נוצרים "חלקיקי גמא", מתוך הפעולה של "פונקצית גמא על חלקיקי ביתא שנוצרים בקבוצה על ידי משתתפיה. "חלקיקי ביתא" הן אותן תחושות בסיסיות גופניות חושניות היוליות, חרדות סומאטיות ואימפולסים תוקפניים, שלא עבור עיכול ועיבוד נפשי. בקבוצה, אם כן, מתפתח מנגנון עיכול ועיבוד, שקורראו קרא לו בשם "פונקצית גאמא". החשיבה באמצעות קונצפטים אלה מעשירה את יכולתו של המטפל הקבוצתי להבין ו"לשרוד" את המצבים המעורפלים והקשים בקבוצה כאשר חלקיקי ביתא מושלים בכיפה, ואת יכולתו לתרום לכינון פונקצית גאמא בתוך המטריקס הקבוצתי. אני שאבתי מתוך דיונים האלה את הרעיון של פונקצית גאמא הפועלת בתוך המטריקס הקבוצתי – רעיון שאפתח אותו בקרוב למאמר אינטגרטיבי נוסף שמחבר בין מסורת ביון לבין מסורת פוקס.


• דימוי נוסף של פרנצ'סקו קורראו לתיאור ההתרחשויות הבלתי ניתנות לחיזוי בקבוצה הוא מסעו של עלה נושר ברוח אל עבר הקרקע. אין כל אפשרות או נוסחה לדעת מתי יגיע העלה לארץ או על איזה צד ייפול. אין אפשרות לנבא את זמן ההגעה של חברים בקבוצה אל מקום מסוים או על "איזה צד" הם יגיעו לשם. ואני מוסיף ברוח דברים אלה, שזה העיקרון שמבטיח בעצם צמיחה בתוך קבוצה ולא רק שיחזור. רק אם אין נוסחה, רק אם אין וודאות, רק אם חיזוי מדויק; רק אז עשויה להתרחש צמיחה אמיתית של דברים חדשים אצל חברי הקבוצה; דברים חדשים שלא היו שם לפני כן.


• פאולה קמאסה (Paula Camassa), איטלקיה מפרוג'יה, שמזכירה את סופיה לורן האגדית בימי בגרותה, הרצתה הרצאה מבריקה. הנה כמה מכמנים פרי מוחה היוצר של פאולה. קמאסה טענה ש"האישיות היא בריאה" ("Personality is a creation"). היא אפיינה טרנספרנס כ"חיפוש בלתי נלאה לאובייקט אהבה ולא רק מהדורה חוזרת של קשרי עבר". היא קוראת את ביון כמי שטען "שבריאות נפשית מקורה בפעולה ומחלה מקורה בסטאגנציה, בשיתוק. כמו כן, מחשבה היא הקדמה לפעולה, פרלוד לפעולה, ולא כפי שנוהגים לחשוב, תחליף לפעולה.


עד כאן חוויות מעולם אחר; עולם שאפשר להפנים אותו ולאמץ אותו באהבה: L.

יהושע לביא

Google


מאמרים נוספים מתחום קבוצות, טיפול קבוצתי, הנחיית קבוצות, קבוצה, קבוצות דיאלוג, קבוצת תמיכה
רשמים מכנס טיפול קבוצתי ברומא / יהושע לביא/יהושע לביא


קבוצה טיפולית |  פסיכודרמה |  הנחיית קבוצות  |  פסיכודרמה לילדים |  קבוצה | 
?Google+??