יעילות של קבוצות הורים

הקשר בין השתתפות בקבוצות הורים בגישת אדלר ורמת מובחנות העצמי לבין שינוי בממדי הסתגלות ולכידות במשפחה ובזוג
המחקר נערך ע"י ליאת זלצר מנחת קבוצות הורים ומדריכת מנחים במכון אדלר ופסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית

במסגרת לימודי לתואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, ערכתי מחקר הבודק את יעילות השיטה להדרכת הורים המבוססת על התיאוריה של אלפרד אדלר, כפי שהיא מיושמת בבית הספר להורים של "מכון אדלר" בישראל. המטרה של הדרכת הורים בשיטה זו היא לסייע להורים ליצור אווירה משפחתית, המאפשרת שימוש בדרכי חינוך המפתחות הרגשת שייכות ותחושה חברתית בקרב ילדי המשפחה. זאת תוך שמירה על קיום יחסים חיוביים המושתתים על גבולות וכבוד הדדי בין ההורים לילדים. המחקר נערך בקרב הורים שהשתתפו בבית ספר להורים של מכון אדלר למשך 20 מפגשים וכלל 66 הורים.
השערות המחקר הניחו כי:
• רמת ההסתגלות והלכידות המשפחתית והזוגית של משתתפים בקבוצות הורים תהיה גבוהה יותר בתום תהליך הלמידה בהשוואה לרמה בתחילתו.
• רמת השינוי בממדי הלכידות וההסתגלות המשפחתית והזוגית תהיה גבוהה יותר בקרב משתתפים שהשתתפו בקבוצה כזוג בהשוואה למשתתפים שהשתתפו כהורים יחידים.
• רמת השינוי בממדי הלכידות וההסתגלות המשפחתית והזוגית תהיה גבוהה יותר ככל שרמת מובחנות העצמי של המשתתפים תהיה מאוזנת יותר.
גישת אדלר בהדרכת הורים נבחנה באמצעות שאלונים לדיווח עצמי שפיתחוOlson ואחרים (1985) ושעובדו ותורגמו ע"י טייכמן ונבון (1990). שאלונים אלה מתארים יחסי משפחה ויחסי זוג.
על מנת למדוד את רמת מובחנות העצמי של ההורים שהשתתפו במחקר, הם התבקשו להשיב על שאלון "סמכות אישית במשפחה", שפותח ע"י Malone, Bray and Williamson (1984) והבודק את מערכת היחסים של הנבדק עם משפחת המוצא בעבר ובהווה.
המחקר בדק את השפעת ההתערבות החינוכית-קבוצתית, על ידי כך שהשווה בין רמת ממדי הלכידות וההסתגלות שהן הרמות המדידות לאווירה משפחתית, תחושת שייכות, יחסים קרובים גבולות וכבוד הדדי במערכת הזוגית והמשפחתית של הנבדקים לפני תהליך הלמידה בקבוצת הורים במכון אדלר לבין רמתם לאחר תהליך הלמידה. קשרים נוספים שנבדקו במחקר זה הם ההשפעה שיש לרמת מובחנות העצמי במשפחת המוצא (מובחנות יתר / מובחנות מאוזנת / מובחנות חסר) על רמת השינויים באותם ממדי לכידות והסתגלות והשפעתה של השתתפות בקבוצת ההורים כזוג או כהורה יחיד.
מחקר זה הינו מחקר חלוץ במכון אדלר, היות ונבדקה בו משמעות הלמידה בהקשרם של שני ממדים המשקפים את יחסי המשפחה והזוג – לכידות והסתגלות. אלו שני ממדים שרוב החוקרים והתיאורטיקנים מייחסים להם חשיבות רבה. עד כה נעשו מחקרים מעטים במכון אדלר ואלה שיקפו בעיקר עמדות הורים כלפי חינוך ילדים לפני ההתערבות הקבוצתית ולאחריה. באותם מחקרים, המטרה העיקרית היתה לבדוק אם המטרות החינוכיות, כפי שהן משתמעות מהשיטה האדלריאנית, אכן הושגו כתוצאה מהלמידה בקבוצת ההורים. לכן, במחקרים אלה השתמשו בשאלונים שבדקו עמדות הורים בחינוך ילדים.
במחקר זה נבדקה הלמידה מול כלי: המודל הסירקומפלקסי (Olson). מודל זה הוא שאלונים לדיווח עצמי לבדיקת ממדי הלכידות -Family Adaptability&Cohesion Evaluatuon Scale (FACES). המודל נבדק בפועל במחקרים שונים וברבים בהם נבחנו ממדי הלכידות וההסתגלות מול ממדים שונים לתפקוד במשפחה. המודל מבוסס על שני ממדים, שאליהם מתייחסת התפישה המערכתית לטיפול במשפחה: לכידות והסתגלות. כאמור, ממדים אלו נכללו בתיאוריות רבות, שניסו לתאר את הדינמיקה המשפחתית מנקודת הראות של התיאוריה המערכתית והם נחשבים קריטיים להבנה וטיפול במערכות משפחתיות. מדידה של שניהם מאפשרת את הערכת תפקודה של המשפחה. מבחינה הזו, מחקר זה בודק גם אם שיטת אדלר בחינוך ילדים נמצאת בהלימה למדדים מרכזיים בתיאוריות חשובות אחרות.
בנוסף, המחקר הביא בחשבון משתנה שעדיין לא נבדק במכון אדלר - נושא מובחנות העצמי, שפותח על ידי Bowen. לפי תיאוריה זו, אינדיבידואלים שלא הצליחו להיפרד מבחינה רגשית מהאובייקטים הראשונים שמולם התמודדו במשפחת המוצא – ישליכו קשרים רגשיים בלתי פתורים על יחסים אקטואליים. בהתאם לכך, מוגדרת רמת המובחנות כרמת יתר, רמת חסר ורמה מאוזנת. גם נושא אופן ההשתתפות בקבוצה - כזוג או כהורה יחיד - טרם נבדק במכון אדלר.
תוצאות המחקר מלמדות כי בממד ההסתגלות קיים הבדל מובהק בהערכת הסתגלות במשפחה לפי חתך של לפני/אחרי ההשתתפות בקבוצות הורים. ההערכה הממוצעת של המשתתפים גבוהה באופן מובהק (3.03) אחרי ההשתתפות בקבוצות הורים יחסית להישגיהם לפני ההשתתפות (2.86).
ממד ההסתגלות בודק את יכולתה של המערכת הזוגית או המשפחתית לשנות את מבנה הכוח שלה, את יחסי התפקידים שבה ואת החוקים המארגנים את היחסים בה בתגובה ללחצים סביבתיים והתפתחותיים. ממד זה משקף את הגמישות ויכולת השינוי של המערכת המשפחתית. הנושאים הבאים לביטוי בממד זה הם אסרטיביות, פיקוח, משמעת, סגנון, משא ומתן, תפקידים וחוקים בדבר תפקידים.
ואכן, בקבוצות הורים במכון אדלר נלמדים גם הנושאים הבאים: סמכות הורית, תפקידי ההורה, דרכים יעילות להצבת חוקים וגבולות לילדים, גבולות בהתערבות במערכות יחסים מקבילות, כבוד הדדי ושימוש בתוצאות טבעיות והגיוניות כאמצעי חינוכי במקום שכר ועונש.
על פי תוצאות מחקר זה, עולה כי קבוצות הדרכת ההורים במכון אדלר מצליחות לאפשר להורים שינוי בממד ההסתגלות. ההורים שהשתתפו בקבוצות רכשו שיפור מובהק בממד זה בלי קשר לרמת מובחנות העצמי שלהם ובלי קשר לדרך למידתם בקבוצה – כזוג או כהורה יחיד.
ואולם, בממד הלכידות לא התקבל הבדל מובהק לפי חתך של לפני/אחרי ההשתתפות בקבוצות הורים. ממד זה משקף את הקשר הרגשי שיש לבני משפחה זה כלפי זה ואת דרגת הקשר או הפירוד הרגשי בין בני המשפחה. הנושאים הבאים לביטוי בממד זה הם קשר רגשי, גבולות, קואליציות, זמן, מרחב, חברים, קבלת החלטות, התעניינות ובילוי זמן פנוי.
בקבוצת הורים במכון אדלר נלמדים נושאים שמשקפים את ממד הלכידות. בין השאר, נלמדים נושאים כמו עידוד-הקשבה, שיקוף, התייחסות לצדדים חיוביים, אמפתיה, צמצום הביקורת והתייחסות גם למאמץ של הילד ולא רק לתוצאה ושיתוף הילד בחיי היום-יום של המשפחה בהתאם לגילו. בנוסף, מודגשת חשיבות יצירת תחושת שייכות מתוך נחיצות, תרומה וחיזוקים איכותיים לעשייה שיש בה ביטויים לעצמאות, זיקה חברתית ותרומה לחברה והתייחסות לאווירה המשפחתית, ששורשיה במשפחת המוצא של כל אחד מבני הזוג וביטוייה באינטגרציה ביניהן.
נשאלת השאלה אם העובדה שלא התקבלו תוצאות מובהקות ביחס לממד הלכידות היא בשל החפיפה הרבה שיש בין ממד זה לבין מושג מובחנות העצמי. שכן, ממד הלכידות משקף את הקשר הרגשי שיש לבני משפחה זה כלפי זה ואת דרגת הקשר או הפירוד הרגשי בין בני המשפחה. ייתכן שכדי שיתקבל הבדל מובהק בממד הלכידות יש צורך בהתערבות קבוצתית-טיפולית ולא בהתערבות חינוכית-קבוצתית, כפי שמקבלים משתתפים בקבוצות הורים של מכון אדלר. לחילופין, ייתכן שעל מכון אדלר לחפש דרכים אפקטיביות יותר על מנת ללמד את המושאים המשקפים את ממד הלכידות. על מנת לתת תשובה לשאלה זו יש צורך בעריכת מחקרים נוספים.
ואולם, מניתוחי הרגרסיות שנערכו במסגרת המחקר, נמצאו ארבעה הבדלים מובהקים בקרב נבדקים שהשתתפו בקבוצת הורים כזוג ושרמת מובחנות העצמי שלהם מאוזנת. ההבדלים המובהקים התקבלו בכל המשתנים התלויים במחקר: לכידות והסתגלות במשפחה ולכידות והסתגלות בזוג.
ממצאים אלה מאששים שתיים מהשערות המחקר, שלפיהן רמת השינוי בממדי הלכידות וההסתגלות המשפחתית והזוגית של משתתפים בקבוצות הורים תהיה גבוהה יותר בתום תהליך הלמידה בהשוואה לרמה בתחילתו ככל שרמת מובחנות העצמי של המשתתפים תהיה מאוזנת יותר ובקרב משתתפים שלמדו בקבוצה כזוג. ממצאים אלה יכולים להצביע על כך שמשתתף המגיע לקבוצת הורים עם בן זוגו ובעל מובחנות עצמי מאוזנת משיג שיפור ניכר בממדי ההסתגלות והלכידות במשפחה ובזוגיות.
במחקר זה, נמצא כי שינוי בכל הפרמטרים הנבדקים התרחש בקרב נבדקים שהשתתפו בקבוצת הורים כזוג ושרמת מובחנות העצמי שלהם מאוזנת. לפיכך, ומכיוון שלא התבצעו מחקרים קודמים שהשתמשו בממדים שבהם נעשה שימוש במחקר זה, יש לחזור על המחקר כדי לאשש את מסקנותיו.
כפי שהוזכר קודם, מחקר זה הינו המחקר היחידי שנעשה בישראל הבוחן את הקשר בין השתתפות בקבוצת הורים על פי שיטת אדלר ורמת מובחנות העצמי לבין שינוי בממדי לכידות והסתגלות בזוג ובמשפחה. מומלץ לקיים מחקר נוסף, שבו רצוי להתבסס על מדגם גדול יותר שיאפשר ביטוי מקסימלי של רמת המשתנים המסבירים והמוסברים.

מכון אדלר, הוקם בשנת 1963 ופועל מאז כעמותה ללא מטרות רווח. המכון עוסק בהכשרה, הדרכה, יעוץ וטיפול בתחום היחסים בשלושה מעגלי החיים: משפחה, עבודה, חברה באמצעות מדרשה להכשרה מקצועית, קליניקה לטיפול משפחתי וזוגי, ביה"ס לאימון והיחידה להורות, משפחה וקהילה.
מכון אדלר פועל בפריסה ארצית ועל לקוחותיו נימנים אירגונים וחברות, משרדי ממשלה, צ.ה.ל. בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואלפי הורים, זוגות וגימלאים.
WWW.MACHON-ADLER.CO.IL

Google