דף הבית  מי אנחנו  שאלות ותשובות  סדנאות  רשימת קבוצות  מגזין  צור קשר  מאמרים  תוכניות הכשרה
מאמרים >אנליזה קבוצתית: על "הקבוצה השנייה", "הקבוצה שליד"

אנליזה קבוצתית: על "הקבוצה השנייה", "הקבוצה שליד"

 דואט מחשבות קצר על "הקבוצה השנייה", הקבוצה שליד"

בחדר הסמוך פועלת ׳הקבוצה השנייה׳ - מחזור ב  (שנה ב) ומחזור ג (שנה ד), מתקיימות במקביל  זו לצד זו. כמעט ולא נפגשנו 'רשמית' במהלך שנות הלימודים על טיפול קבוצתי - רק בפתיחת שנת הלימודים הקודמת והאחרונה.  נפגשנו מדי פעם במעלית או במסדרון, מעט בימי מכון או ימי עיון, ובכל זאת ואולי בשל כך, אולי יש טעם לברר האם נוכחותנו המקבילה מאירה באיזה אופן אחת את השנייה? האם הקיר החוצץ בינינו מאפשר קיום עצמאי נפרד והאם הוא הכרחי או חיוני באיזה אופן? האם אנו משלימים מבלי משים זו את זו? האם כוחות מנוגדים פועלים עלינו? מה נאבד ומה נקבל מהמפגש הצפוי לקראת קורס ראשון (ואחרון) יחד בסמסטר הבא?
כתבו: ליאת אריאל ואורי לוין 
זיכרון (אורי): דינמיקה קבוצתית, סמסטר א' שנה א' בתוכנית להנחיית קבוצות באוניברסיטת תל אביב. אותי מנחות נורית גורן וחגית צאן. הקבוצה השנייה, שמתקיימת מעבר לקיר דק שמפריד בין החדרים מונחית על ידי תמי אלעד וחיים ויינברג. אצלנו בקבוצה - דיכאון, קושי, כעס, מצוקה. מעבר לקיר נשמעים קולות צחוק ללא הרף. עולים וגואים כגלים, מתנפצים אל החוף, נרגעים ושוב באים ועולים, ומותירים בחברי הקבוצה שלנו קנאה ומרירות. "כמה טוב להם שם, להם...הם... הם...שם... שם... שם. וכמה רע לנו...פה...פה...". כך, סמסטר שלם. ובסוף הסמסטר - דיבור. ואנחנו אומרים "אצלנו היה טוב, אבל קשה...קשה... ואצלכם- קליל כזה, צחוקים מתגלגלים. מה זה שהיה לכם כל כך טוב ביחד. ו"הם" מתבוננים בנו, משתאים, ואומרים: "אצלנו היה כיף? אנחנו צחקנו כל הסמסטר? אצלכם היה כיף! אתם צחקתם כל סמסטר, וגרמתם לנו לקנא בכם כמה טוב ושמח אצלכם".
(חנוך לוין בטח היה כותב משהו כזה: "אצלנו? אירופה. ואצלכם מה? אמריקה!!!!)
ועכשיו? כמו אז, כמעט כמו ביקומים מקבילים. כל כך קרובים, כל כך רחוקים. כאילו התקבלה החלטה מכרעת שלא. לא להיות במגע, לא להתערבב, לא להתקרב. שמא ידבק הטוב ברע והרע בטוב? מלאני קליין (ופרויד לפניה) קראה לזה פיצול. ואנחנו? איך אנחנו קוראים לזה? ולמה?
חלום ילדות חוזר (ליאת): אני הולכת ברחוב צידי בשעת ערב, מסתכלת בחלונות הבתים המוארים מבפנים. באחת הדירות אני מציצה ורואה משפחה מתכנסת  ויושבת לשולחן. כעבור רגע, אני יושבת איתם כאחת מחברי המשפחה, משתלבת כאילו הייתי בת בית. אך פתאום הוילון מוסת ואני שוב בחוץ ... מי לא חשב או דמיין פעם איך היו נראים חייו לו היה שייך למשפחה אחרת. אני זוכרת את עצמי כילדה מוטרדת מאד מהמחשבה האם הייתי נשארת אני - אני זו השואלת את השאלה- לו צמחתי בבית גידול אחר? הספר 'אורה הכפולה' של אריך קסטנר,  בו מסופר על שתי  ילדות תאומות (לי ואורה) שהופרדו בשל גירושי ההורים וגדלו בנפרד, זו עם אביה וזו עם אמה, מציג ורסיה נוספת לרעיון ה'דלתות המסתובבות' - הפנטזיה להיות בשני המקומות, בשני היקומים: בעבר ובעתיד שונים בעת ובאותו זמן- ולבחור ולהיות בקבוצה/ במשפחה/ בחיים אחרים, אך בטווח הנגיעה שלנו... בשבועות האחרונים, מאז תחילת השנה ומאז שחולקה קבוצת הלימוד שלנו (שנה ב) לשתי קבוצות הדרכה, אני שואלת את עצמי, מה יש בה, ב"קבוצה השנייה" שיש לה עוצמה רבה כל כך?? ואולי כעת אני מבינה מדוע נזכרתי בשתי האחיות התאומות שהופרדו ונפרדו- ובסוף מצאו אחת את השנייה וחברו יחד, אך הפסידו חלקים מילדותן המשותפת.
אני מסתכלת על השנה 'הבוגרת' שנראתה לי מרוחקת וכועסת, 'שומרת סוד'- כמו אחים גדולים שאינם משתפים... הרי כדי להיכנס למשפחה צריכים תחילה הורים ואחר כך אחים... ומה חלקם של האחים הצעירים? ש'מסתדרים לבד' או מוותרים על אחיהם הבוגרים? אני תוהה האם במקרה זה 'הקבוצה שליד' היא אופציה נוספת של עצמנו? אופציה מנוסה יותר? גרסה מורדת? האם מפגש יאפשר יציאה, הרחבה.. האם נוכל להיות 'כל יום יותר קרובים' (בהשאלה מספרו של ארווין יאלום)?
בשבועות האחרונים אני מתגנב לפעמים לחדר האחר, "האסור". מציץ - ולא נפגע. פתאום האפשרות לדבר עם ה"צעירים" לא נראית כל כך בלתי אפשרית, ואף מעניינת ומאתגרת. הם אפילו נחמדים! ויש להם סנדוויצ'ים שנראים שווים, ובכלל, לא חבל לפספס את האחים הצעירים? (שוב פעם זה קורה לי? שנים של טיפול וכלום לא עזר???) וכך- כשעולה הרעיון לכתוב ביחד, הראש אומר "עזוב" והלב אומר "קדימה" (ואולי הראש הוא זה שאומר קדימה והלב מורה לעזוב?). כך או כך אני נשאר, אנחנו מדברים!!!  Houston: We have contact!   !!!  ואני תוהה, אם תהיה זו תחילתה של ידידות מופלאה, אישית? קבוצתית? אם אשכיל- נשכיל, רגע לפני קו הגמר שלנו, להעז ולהכיר את האנשים בחדר האחר, גם אם לא סיימנו להכיר את עצמנו?
כתבו: אורי לוין וליאת אריאל.

Google


מאמרים נוספים מתחום קבוצות, טיפול קבוצתי, פסיכודרמה, הנחיית קבוצות, קבוצה, קבוצות קונפליקט, קבוצת תמיכה
אנליזה קבוצתית: על "הקבוצה השנייה", "הקבוצה שליד"/ליאת אריאל, אורי לוין


קבוצה טיפולית |  פסיכודרמה |  הנחיית קבוצות  |  פסיכודרמה לילדים |  קבוצה | 
?Google+??