עדות של משתתפת בטיפול קבוצתי

בגיל לא צעיר, מתכוונת לארבעים פלוס, כשאחרי היסטוריה של שייכות למעגלים חברתיים שונים ומגוונים, הרגשתי פתאום שהיחסים המשפחתיים שלי וגם החברתיים, לא מתנהלים, זורמים , קורים לשביעות רצוני. הרבה שינויים חלו בתקופה זו. אני אימא לשתי בנות, מקיימת זוגיות חדשה ועובדת במשרה מלאה, וגם בת בכורה להורים מבוגרים ועצמאיים שלא מזמן עברתי לגור בעירם. ביתי הבכורה נישאה כמה חודשים לפני, הריון ראשון שלה ואני עוד מעט הופכת לסבתא, ביתי הצעירה בצבא ויחד עם אלו התחלתי ללמוד לתואר ראשון. מצד אחד הרגשתי נפלא. דברים טובים קורים לי. מצד שני הרגשתי איך הקשרים שלי עם הסביבה הקרובה והרחוקה משנים פנים ולא ידעתי איך להתמודד איתם ועם מה שטמנו בחובם, יחד עם מי שאני ומה שאני מביאה ליחסים אלו.

היה לי ברור שאני רוצה לברר  לעצמי את המקום בו אני נמצאת במערכות היחסים בחיי , שאני חייבת לטפל בזה בדרך שתיתן לי משוב מגוון על התהליכים אותם אני עוברת ובחרתי בטיפול קבוצתי. הגעתי לקבוצה, שלא הכרתי בה איש. מצאתי מגוון של אנשים שלא הייתי פוגשת במהלך חיי הרגיל, חלקם בגיל בנותיי, חלקם בגיל עמיתי לעבודה. לא ידעתי למה לצפות , אבל הגעתי לשם בכוונה להביא את עצמי בלי הכובעים השונים שאני נושאת על ראשי מידי יום- כובע הבת, האימא לבת אחת, האימא לבת שנייה, כובע בת הזוג, כובע העובדת, כובע העמיתה לעבודה, כובע האחראית . הסרתי את כולם מידי שבוע בכניסה לחדר, וצפיתי בי מתנהלת בלי לעשות חשבון לתדמית. צפיתי באחרים בקבוצה והקשבתי לדבריהם כשסיפרו על ההתמודדויות שלהם במערכות היחסים. דרכם ראיתי נקודות מבט שונות על החיים, דרכי ניתוח ואופני התמודדות מגוונים עם מצבים בחיים האישיים ובמערכות יחסים שלהם. למדתי סבלנות, פתיחות וקבלה של אחרים שונים ממני ולאט לאט יכולת להשתמש בכישורים אלו גם בחיי היומיום שלי. המפגש עם האנשים, היכולת לקיים אינטראקציה עם אנשים זרים ולקיים יחד איתם "מעבדה" לבחון את ההתנהלות החברתית שלי בעולם העשירו אותי כאדם ונתנו לי את המקום ללמוד ממנו דרכים חדשות, יצירתיות מועילות שמתאימות לי ומתחשבות בשותפיי לחיים.