המנחה ההיסטרי והקבוצה ההיסטרית

 >>הצטרפו לטיפול קבוצתי !!!

 >>פסיכולוגים מומלצים במכון טמיר לטיפול פסיכולוגי

Moss, E. (1999). The hysterical group and the hysterical analyst. Group Analysis 559-568.

"הקבוצה ההיסטרית והמנחה ההיסטרי"

תקציר
האנליטיקאי של הקבוצה לעתים נתקל בצורה של התנגדות שיכולה להיקרא 'מצבים היסטריים'. מצבים אלה הינם רגעים קבוצתיים שבהם יש הימנעות מחומר מיני שהינו קרוב למודעות אבל אינו נפתח בפועל. רגעים אלה מאופיינים על ידי סיפור סיפורים באופן מהפנט-סוגסטיבי שהופכים את כל הקבוצה כולל האנליטיקאי, לקהל מאזינים. כולם נמנעים מהפונקציה הממשית של הקבוצה, שהינה להכיר במיניות ולהתבונן עליה. באמצעות בקרה-עצמית והדרכה, האנליטיקאי יכול לרכוש מחדש את העמדה הטיפולית שלו/ה וכמו בנוגע להתנגדויות אחרות, לפרש את המתרחש. אם החומר המיני מטופל כהלכה הוא יועלה לדיון ותהיה עלייה ניכרת בויטאליות של חברי הקבוצה.
סיכום
הקדמה
המחבר יתאר במאמר רגעים בהם קבוצה טיפולית יכולה להפוך להיסטרית במובן המסורתי קליני של המילה. הקבוצה תעכב דיון פתוח וברור במיניות כאן-ועכשיו דרך סיפור סיפורים צבעוני ומשתק לקהל מהופנט. ברגעים האלו, המטופלים והמטפל כאחת מפסיקים להתבונן על המתרחש, הימנעות ממיניות. אפשר לקרוא למצבים קבוצתיים כאלה 'מצבים היסטריים'. השימוש במילה מצב משמעו שמדובר במשהו חולף שיש לו התחלה וסוף ושבמהלכו כולם נכנסו למצב שהוא שונה במידת מה מהחוויה הקבוצתית המתמשכת.
הכתוב מתבסס על ניסיון בעבודה בקבוצות במודל של פוקס ועל סמינר של בולאס בתל-אביב (96).
היסטריה
תיאור של היסטריה, החל מפרויד (שיתוקים היסטריים) ואילך.
בולאס טען שהיעד יכולת לרפלקסיה סיסטמטית היא הבעיה עבור מטפלים, משום שהיא המהות של הטיפול. ההיסטרי/ת אינו מסוגל לרפלקסיה ועושה משהו ליכולת הרפלקטיבית של המטפל. הוא תיאר שבטיפול באישה היסטרית נשאב לתוך סיפוריה, טון הדיבור, תנועות הגוף באופן שגרם לו לחדול לחשוב אנליטית. הוא שיער שההיסטרי לומד לתקשר באופן אחר בשל קושי של האם של ההיסטרי 'לקחת פנימה' את הילד. הוא גדל לחוש שאין מקשיבים לו, שומעים אותו, נותנים לו תשומת לב אימהית. האם אינה נגישה כאוביקט טרנספורמטיבי. הילד מוצא דרך אחרת כדי לכפותה למתן תשומת לב, הוא לומד להפוך לאירוע, חד פעמי, בל ישכח.
בחד המטפל מוצא עצמו מופעל למתן תשומת לב. הוא הופך לקהל לדרמה של המטפל ומאבד את יכולתו לחשוב ברפלקסיה נקייה. אליבא דה בולאס בעבר היסטריות שותקו כיום הן משתקות את המטפל…
כאשר מיישמים זאת לקבוצות, לחשיבה זו משמעות ברורה. הרבה מטפלים קבוצתיים חוו רגעים קבוצתיים בהם יש דרמה וסיפור-סיפורים. פעילויות אלו, עשויים להיות מסיחי דעת. חברי הקבוצה ואפילו המנהיג, יכול באופן לא מודע לעשות colusion בכדי להרחיק חומר רגשי קשה מפני השטח. זוהי צורה של התנגדות. כאשר הרגשות הנמנעים הינם מיניים, ניתן לומר שהקבוצה במצב היסטרי.

הסיבות לכך הינן מגוונות, אבל ניתן לזהות לפחות שלושה גורמים התורמים לכך: (1) הנוכחות של חבר קבוצה היסטרי; (2) התנגדות קבוצתית כוללת לחומר מיני; (3) קשיים קאונטרטרנספרנסיאלים של המטפל. כל אחד מאלו או קומבינציה שלהם יכול לתרום לעכוב של דיון רפלקטיבי על המיניות בקבוצה.

המטופל ההיסטרי בקבוצה
תיאור מקרה (פירוט שם) בו אישה עם בעיות מסיביות סביב מיניות מביאה בעיות אלו לטיפול האינדיבידואלי, לקבוצה מביאה סיפורים דרמטיים על הצלחותיה השבועיות בתחום של אסרטיביות, סביבן סובבת הקבוצה. לבסוף היא שוקלת לעזוב את הקבוצה ולהישאר בטיפול הפרטני לבדו. רק אז המטפל מבין שהיה שותף לפיצול שיצרה בין 'המשפחה' לבינו והלך שולל עם חברי הקבוצה אחרי סיפוריה. בעידודו היא פותחת את הנושא בקבוצה, זוכה לשיתוף פעולה מחברי הקבוצה, שמשתפים לראשונה בנושאים מיניים שלהם - המצב ההיסטרי הקבוצתי סביבה מסתיים, תוך שהקבוצה נהיית ויטאלית יותר.

דינאמיקה היסטרית בקבוצה
יכולה להיות הסכמה קבוצתית מודעת או שאינה מודעת בין חלק מחברי הקבוצה למנוע העלאה של חומר מיני על ידי אחרים. זהו סוג מסויים של התנגדות קבוצתית, אשר קשור לפחד ממיניות שניתן להבינו כתגובה היסטרית קבוצתית. דוגמא (פירוט שם) בה מטופל שיש לו קשיים עם מיניות גברית מגיע לקבוצה וזוכה לפלירטוט משתי נשים בקבוצה – בתחילה יש דיבור על רגשותיו כלפיהן ורגשותיו כלפיו, אך במהרה הוא מתחיל לספר סיפור משעשע על קשר כושל מלפני שנה כל הקבוצה נכנסת להשתעשעות איתו, אחת משתי הנשים מוסיפה סיפור נוסף שמצחיק את כולם על סיטואציה מסובכת עם גבר לא מהקבוצה. שתי הנשים נכנסות לתפקיד אימהי מייעץ א-מיני כלפי הגבר. הגבר הופך ילד חביב, בלתי קומפטנטי ומעורר אמפתיה. המיניות כאן-ועכשיו אובדת וכולם נכנסים למצב היסטרי.
הפיצול ההיסטרי מפריד בין מיניות לאינטימיות. אוגדן (85) תיאר זאת כלהחזיק בן זוג בניו-יורק ומאהב בסן-פרנסיסקו. פיצול כזה מתרחש בקבוצה כשהנשים נעות מהאופנות המינית לאימהית, תוך ביטוי של דאגה ואינטימיות, אך מסוג הורי שגורם למטופל לסגת לאופנות פרה-אדיפלית. הדיאלוג הקבוצתי הופך היסטרי בכך שיש בו סיפור-סיפורים, הגורר צחוק ודמעות. החברים הופכים לקהל לשחקנים האחרים – שתי הנשים והגבר. המטפל הופך חלק מהצופים. יכולתו לרפלקסיה על המתרחש – חוסר היכולת של הקבוצה להתמודד עם מאמציו של המטופל להפוך מיני באופן בוגר יותר – שותקה. בנקודה זו הקבוצה נכנסה למצב היסטרי.
למרבה המזל, במקרה זה המטפל זיהה את המתרחש, הוא פירש את החשש של אנשים ממיניות והצביעה על כך ששתי הנשים חיסלו את מאמציו של הבחור בכיוון. הוא שאל אותו כיצד חש כשקיבל מחמאות על מראהו. הבחור הסמיק והודה שחש טוב, לא רגיל לכך. הדיון חזר לחוויות כאן-ועכשיו בין המינים, רוח חיים חדרה לקבוצה.

מצבים התפתחותיים והיסטריה קבוצתית
ניתן לשער שההופעה של מצבים היסטריים קשורה להתפתחות הקבוצה לאורך זמן. כוחות מנוגדים מושכים את הקבוצה לרמות התפתחותיות גבוהות ונמוכות יותר. רמות התפתחות נמוכות יותר מאופיינות על ידי אינטימיות הרמונית אך שבירה. יש תחושה של הזנה שמשתקפת בביטויים רבים של עידוד הדדי ותמיכה. שלב זה הומשג כאימהי. יש פחד מעיסוק בנושאים מפחידים, כמו קונפליקטים, תחרות, קנאה ומיניות, שקשורים לחוסר הביטחון של חברי הקבוצה ביכולת ההישרדות של הקבוצה.
מאוחר יותר כשאנשים הופכים יותר בטוחים בקביעות של חברי הקבוצה האחרים והמנהיג, הם מתחילים להיות מסוגלים להביא נושאים יותר קשים וטעונים רגשית. ביטויים של תוקפנות מופיעים וכן של מיניות, כשאנשים מתחילים לדבר על התנסויות מיניות מחוץ לקבוצה ואפילו על רגשות מיניים זה כלפי זה.
באופן אנליטי, הקבוצה יכולה להיראות כעוברת משלב פרה-אדיפלי לשלב אדיפלי. בדיוק במעבר בין השלבים צפויים להתרחש המצבים ההסיטריים, כשאנשים מסויימים דוחפים לדיון פתוח בתוקפנות ובמיניות, בעוד שאחרים בתקווה לשמר את האטמוספירה המזינה של השלב הקודם, מתנגדים.
המטפל ההיסטרי
המטפל כל העת מקבל החלטות במפגש הקבוצתי איזה חומר להעיר ומאיזה להימנע. לעתים הוא ער למה שהוא עושה. לעתים ישנם כוחות קאונטרטרנספרנסיאלים שמשפיעים עליו. לרגעים אלו מגיעים מנושאים אישיים שלו בהזדמנויות אחרות הן תוצאה של הזדהות השלכתית מחברי הקבוצה.
דוגמא (שם) מטופלת מתייחסת לסוד שמתקשה לשתף את הקבוצה בו, המטפל (שאמור היה לדעת שמדובר בתוכן מיני) מתייחס לקושי לתת אמון בקבוצה. מטופל אחר ממשיך מכאן לשתף במפגש קבוצתי שהשתתף בו ובו מישהו יצא מהארון והתקבל בברכה. המטפל מתייחס לכך שלפעמים קשה לשמור סוד במשפחה, ולבסוף כשהוא מתגלה מסתבר שהשד לא היה נורא כל-כך, שוב אין הוא מתייחס למיניות. מטופל שלישי מרים את הכפפה של המטופל השני ומדבר על פנטזיות מיניות כלפי גברים. פגישה אחר-כך מודיע המטופל השלישי שלא יגיע והמטפל מפספס שוב וחושב שבגלל קשייו באסרטיביות התקשה להגיד לבוס שהוא צריך ללכת. למעשה מתסבר בדיעבד שהמטופל היה נבוך בגלל החשיפה. שוב ושוב הקבוצה הולכת בכיוון של דיון על מיניות. המטפל בשל נטיתו לגונן יתר ובשל קושי מסויים סביב הומוסקסואליות – הפך למטפל היסטרי.

סיכום ומסקנות
מצבים קבוצתיים היסטריים – מתאפיינים בסיפור סיפורים דרמטיים בהם שאר חברי הקבוצה הם קהל מאזינים שבוי. מצבים אלה מטרתם למנוע דיון ממשי והתבוננות במיניות בקבוצה. אם המטפל מצליח להוציא עצמו מהכישוף הזה ולראות ולפרש את המתרחש אזי יתאפשר דיבור אותנטי על המיניות כאן ועכשיו תוך עליה בויטאליות של חברי הקבוצה.

Google